אז יש את האישה הזו,

היא יושבת במטוס

היא טסה לפגוש את הארוס שלה

מפליגה גבוה, מעל האוקיינוס הגדול ביותר

על הפלנטה, והיא, הושיבו אותה ליד,

האיש הזה, אתם יודעים,

והיא מנסה לפתוח בשיחה,

אבל הדבר היחיד,

הפעם היחידה שהיא שמעה אותו מדבר הייתה כש

כשהוא הזמין את הבלאדי מרי שלו

והיא יושבת שם

והיא קוראת איזה מגזין,

מין מאמר מייגע על איזו מדינת עולם-שלישי ש,

שהיא לא הייתה מסוגלת אפילו לבטא את שמה.

היא יושבת שם ומרגישה משועממת להחריד ו

מיואשת, ואז, אה, פתאום יש יש תקלה נוראית,

המנוע יצא משליטה

והם מתחילים פשוט ליפול...

מגובה שלוש מאות אלף רגל...

והטייס על יד המיקרופון והוא אומר

"אני מצטער, אני מצטער, אלוהים,

אני כל כך מצטער"

ושוב מתנצל

והיא מביטה באיש ואומרת -

"לאן אנחנו הולכים?"

והוא מביט בה ואומר

"אנחנו הולכים למסיבה, זאת, 

זאת מסיבת יום הולדת"

זו מסיבת יום ההולדת שלך, יום הולדת שמח, יקירה,

אנחנו אוהבים אותך מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד"

ואז, ואז הוא מתחיל לזמזם את השיר ו,

וזה הולך בערך ככה:

[ועכשיו, קליק על פליי:]

At the Bottom of Everything

קונור אוברסט (Bright Eyes), בתרגום חופשי.

מתוך I'm Wide Awake, It's Morning