.It's just a life story, so there's no climax |
 כינוי:
בת: 34 פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2017
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: |
חוק מספר 8
"תן לקוראים שלך כמה שיותר אינפורמציה. לעזאזל עם המתח. לקוראים צריכה
להיות הבנה כה מושלמת של מה שקורה, איפה ולמה, עד כדי כך שהם יוכלו להשלים
את הסיפור בעצמם, היה ומקקים יכרסמו את הדפים האחרונים."
- החוק האחרון מתוך "שמונת החוקים לכתיבת סיפור קצר", מאת קורט וונגט. מופיע בספר "Bagombo Snuff Box".
1. אין סיבה מיוחדת לציטוט הזה. בכלל, רציתי לכתוב פוסט על ימיי הראשונים בשירות. ועל זה שקשה לי. ועל הבירוקרטיה הצבאית, ועל אוטובוסים. אני פשוט מקווה שעד יום ראשון אני אתאפס על עצמי [איזה ביטוי צבאי נוראי זה, 'להתאפס'] והכל ייראה טוב יותר ואני לא אצטרך אפילו לכתוב את הפוסט הזה.
2. מה שכן - ההופעה המדהימה של Múm ביום שישי האחרון הייתה פיצוי נאה לכל התקופה הנוראית-למדי הזו.
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
