(התכוננו נפשית, זה סתם פוסט חסר משמעות. הרגע קלטתי שיש לי בדף פוסט מיום העצמאות. ביזיון. אני כל כך לא מע[ו]דכנת)
הציונים שלי טובים מתמיד בשליש הזה. למעשה, לא היה לי ציון אחד מתחת ל90, יאיי! מצד שני, ביום חמישי הבא- מתמטיקה. ומתמטיקה זה איכס. 85 בתעודה בשני השלישים בקודמים. וולדברים משמחים יותר- המבחן הארצי באזרחות היה קליל ביותר, סמיימתי אותו תוך אולי עשרים דקות. למרות שיש לי הרגשה שדילגתי על שאלה אני מצפה לציון טוב. חוץ מזה, המתכונת היתה עוד יותר קלה. ה100 שלי בדרך.
וגם- 97 באנסין באנגלית, ועוד אחד שעשיתי היום ומבחן בערבית, שלגבי שניהם יש לי הרגשה מצוויינת. בכלל, לגמרי מרגישים סוף שנה- כמעט ואין לי שיעורים, המבחנים (אם בכלל יש כאלה, הרוב בחנים) קלים, נשארו רק כמה עבודות שממילא אף אחד מהמורים לא יקרא, המפמ"רים במתמטיקה ולשון, מסיבת הסיום וזהו.
וואו, סוף שנה.
כמה שהיה לי מוזר בתחילת השנה לחשוב על לעזוב את החטיבה, עכשיו ממש התרגלתי לרעיון, ואני מחכה לתיכון. אפרופו תיכון-עוד שלושה ימים אני אמורה לפקסס את ההחלטה לגבי המגמות. כמה שהתלבטתי, בסוף החלטתי ללכת על הבחירה הראשונית של פיזיקה ומחשבים. בכל מקרה יש לי זמן להתחרט, גם בתחילת השנה הבאה וגם בסוף י'.
אני בהיסטריית הורדת שירים של אבבא. אחח, נוסטלגיה.
הצגת סוף השנה שלנו תהיה מבוססת על שירי אבבא, מה שאומר שאני שומעת את כןלם מסביבי שרים שירי אבבא, שלמרבה האימה המורה לדרמה החליט לעברת אותם (לא, זה לא נשנע טוב. ממש לא: "תנו לי תנו לי תנו לי לרקוד כל הלילה לא רוצה הביתה רק שלא ייגמר" על משקל gimmie gimmie gimmie).
עכשיו אני מזמזמת בלי סוף את The winner takes it all, ואבא שלי נורא מתלהב מזה ש"יש באינטרנט שירים של אבבא, איזה מגניב!".
אירוביזיון 2006!
נתחיל בווידוי: מעולם לא ראיתי את האירוויזיון במלואו. וזה לא אומר שלא ראיתי רבע שעה ממנו. ראיתי קטעים קטנטנים מכל שנה, וגם זה בקושי. אין לי מושג למה, פשוט...קרה. כל שנה אני אומרת ש"הפעם אנ אראה!" ובסוף שוכחת או שסתם לא יוצא לי לראות. ראיתי קטע ידיאו של השיר של פינלנד, aka "מופע האימים של אירוויזיון 2006". אני לא יודעת מה מצאו בשיר הזה ששווה את תשע מאות ומשהו הנקודות (?) שקיבל ואת המקום הראשון. אוקיי, אני בעד כל דבר שהוא קצת יותר מרוני סופרסטאר, אבל נו, זה לא רוק, וזה לא מטאל, (לא שאם זה היה מטאל היה יותר טוב) זה סתם מופע ביזאר! אני כבר לא ודעת אם אני מעדיפה את זה או את הקרנבל הברזילאי aka השמלה של דנה אינטרנשיונל.
ישראל במקום 23. טוב, זה לא שציפינו לגדולות, אבל חבל. =/
"רגע! לא ללכת הביתה! יש לי עוד פסוק אחד ללמד!" (ציפי המורה לתנ"ך, בהיסטריה)
I don't wanna talk"
About things we've gone through Though it's hurting me
Now it's history I've played all my cards,
And that's what you've done too
Nothing more to say, no more ace to play
The winner takes it all,
The loser standing small
Beside the victory
"That's her destiny
וזה, איך לא, The winner takes it all האלמותי של אבבא.
קונספ.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
