מישהו ביקש שאני אכתוב פוסט..

יש לי ניחוש מי זה..אבל זה לא כל כך משנה

הבנתי שאני לא צריכה את הבלוג הזה כדי לפרוק מתחים וכו'

בשביל זה יש לי כמה דברים כמעט חדשים שעוטפים אותי כבר חודשיים.

אז התגייסתי וסיימתי טירונות והתחלתי קורס ועברו כבר לא מעט שבועות.

לא אגיד שזה קל..אבל אני נהנת שם בין היתר..וזה מעניין ומאתגר. בעיקר את הזיכרון..

לחזור הביתה פעם בשבוע/שבועיים זה קשה...

לראות את עמית פעם בשבוע/שבועיים\ זה עוד יותר קשה

אבל אנחנו חזקים ועומדים בזה.

ביום שבת הקרוב יש לנו חצי שנה 3> מקווה שהוא יחזור הביתה..

בנתיים אני בגימלים...

יש לי חום וכאלה...כבר כמה ימים...=/

לא כל כך מתאים לי עכשיו אבל אין מה לעשות...

דברים משתנים לאט לאט..

התחלקנו למגמות וקיבלנו את מה שרציתי ואני יודעת כבר איפה אני אשרת ומה אני בערך אעשה.

אני מאוד מרוצה...האנשים מאוד מאוד נחמדים...ואני כבר רואה כמה נחמד יהיה להעביר איתם את השנתיים הבאות. 

אני ממש מחכה ליום שישי...כשעמית [אולי] יחזור. 

כבר שכחתי מה זה להיות כאן באמצע שבוע.

בחיי..שאני עוברת בין חדר לחדר ואני יודעת שאני לא לחוצה בזמן..זה ממש מוזר. ומרגיש שונה.

ויש רגעים שהייתי רוצה לחזור לבסיס..

כי כרגע אין לי יותר מדי מה לעשות כאן חוץ מלשכב במיטה =/

אבל בקטנה...

הזמן יעבור מהר...

ואז יגיע יום שישי

ואז יהיה טוב...הכי טוב שיש.

אז את הפוסט המאוד נדיר הזה בחודשיים האחרונים אני מקדישה לחבר שלי.

מתי נתנשק?..

אוהב אותך לנצח..

לילה טוב ובריא (:

שני