לא יותר...רק אחת...דקה אחת...אחת שאני אוכל לקחת נשימה עמוקה..להוציא..ולהרגיע את עצמי.
אני עיפה כל כך...לא רק פיזית...גם נפשית..וזאת רק ההתחלה..אני חייבת יום אחד לנוח..אני חייבת שיגיע מחר בקיצור...
היום פעולה ראשונה..והמדריכות שלי נורא לחוצות...זה די נחמד להיזכר באיך הייתי פעם...לפני הפעולה הראשונה...בלי ניסיון ומאוד מאוד לחוצה..עם השאלות הריגלות...הם יגיעו?הלוואי שהם יגיעו...מזה להיות בלי חניכים?....וכל השאלות האלה..
אין לי כל כך זמן לעדכן למרות שכבר סוף סוף יש לי מה..בקושי יש לי זמן להיות במחשב או בטלויזיה..או לראות חברים...
אני רק רוצה שכבר יגיע היום בתשע...וממחר הכל יהיה הרבה יותר קל.
אז שד הזמן...תעביר בבקשה את השעון 12 שעות קדימה...ותתן לי בבקשה עוד רק דקה אחת לנשום.
עדכון שלם יגיע אחרי שהלחץ יחלוף...
אוהבת אותכם....מאוד..
גלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
