אבל היא כל כך יפה. כל כך יפה. יופי בלתי ניתן לתיאור, בלתי מוגדר, בלתי מוסבר. יופי כזה טהור ומיוחד שלא חלמתי שאי פעם העיניים החומות והסתמיות שלי יזכו לראות. היא יפה בצורה יוצאת דופן, מיוחדת באופן עוד יותר מיוחד.

יש לה זוג עיניים ירוקות-צהבהבות שמדי פעם נוטות להידמות לשמש זורחת או לים גועש, ובכול מצב הן זוהרות. זוהרות כשעצוב, זוהרות אפילו יותר- כששמח. העיניים שלה מרקדות ממש, מקרינות אנרגיה ושובבות לכול הנתקל בהן. הן קופצות, שמחות, מעידות על תום נעורים נצחי. יחד עם זאת, מראות חוכמת חיים גדולה. את עינייה עוטפים בצורה מושלמת ריסים שחורים ועבים, שמדגישים וחותמים את הצבע היפהפיה. אין צייר שיהיה מסוגל לצייר את יופיה.

הלחיים שלה ורדרדות ומתוקות, ועור פניה כפני בובת חרסינה- חלקלק ולבן. בלי שום פצע מיותר או שערה לא במקום.

האף שלה לא מושלם ועדיין מוסיף המון לפניה התמימות והעדינות. הוא קטן וטיפה סולד ובסופו שוכנות שפתיה המתוקות והבשרניות. שפתיים אדמוניות ומעוצבות להפליא. נראה שאומן מוכשר זה עתה צייר אותן במכחול פלא וצבעי פלאים. וכמו שכבר אמרתי, יש לה גשר. והיא מרבה לחייך. היא אף פעם לא מסתירה אותו... לפעמים אני מתבלבל ולא יודע אם החיוך שלה כל כך זוהר מיחידות המתכת שמודבקות לשינייה הקטנטנות והלבנות, או מעצם אישיותה הנפלאה וחיוכה הכובש.

השיער שלה גולש על כפתייה ונופל בצורה מושלמות כמקלות חומים דקים. על אוזנייה הקטנטנות תלויים זוג עגילי זהב זעירים.

גופה- אלוהי. כמו פרח יפהפיה. ראשה- כעלי הכותרת. גופה- גבעול ארוך: גבוה ורזה, ארוך ודקיק. מעל בטנה הקטנה והרזה ישנם שני פרות בשלים, ואלו שזוכים להחזיק את כול היופי הזה הן שתי רגליה הארוכות והחלקות.

וכמו שאמרתי, יש לה גשר,

והוא פחות או יותר הפגם היחיד בה. וגם הוא- מוסיף המון. תתפלאו לשמוע, אבל אני ממש לא מחכה ליום שהוא יוסר.

רק מחכה ליום שהוא יהיה קרוב אלי יותר מאי פעם..."