את השמיים ואת הארץ.

ברא רקיע כחול מרהיב, פרוס מעל כולנו. מלא בעננים לבנים המורידים גשמים טהורים. ובשאר ימות השנה, כשהקרה מאחרת לבוא, השמש הצהובה והחמה מגיחה לפתע פתאום ושולחת לכולנו שפע של חום, זוהר ואהבה. וכשזו יורדת ומסתתרת בשמיים, מספר בלתי ספיר של כוכבים יוצאים כמו במופע קסמים ומאירים את המרום השחור. הלבנה, כשמה- לבנה צחורה ונקייה, מנצחת על ילדיה הכוכבים כמו מקהלה ענקית. כול אלו- האל ברא.

את הארץ. ארץ שוקקת חיים. מלאה באדמה קדושה ופורייה שלא נחה לרגע ובכול זמן נתון מספקת פירות וצמחייה. ממלאת את עצמה בשפע ירוק אינסופי וציבעוניות שאין כמותה. צמחים מכול הסוגים, מכול המינים, מכול הצבעים, מכול האפשרויות. האחד- משמש לנוי וליופי. השני- לאוכל ולצורכי מחייה. השלישי- מספק הנאה בלתי רגילה.

לצד האדמה הפורייה, שוכן הים. הים הכחול, הים המדהים, הים האדיר. חי, נמצא וקיים יותר מכול ישות עלי האדמות. וגם הוא- מלא בצמחייה משלו, בצבעים משלו, בסגנון משלו. בחיים, משלו. כול אלו- אלוהים.

וביכולתו האדירה של אלוהים לעשת ולהמציא, וכן, גם להפריח חיים ביצורים שבכלל לא קיימים. וכך ברא את החיות: מהנמלה הקטנה ועד לפילים, ממותות ומי יודע- אפילו דינוזאורים. כלבים עם פני מלאך, חתולים מפונקים, תיקנים מבחילים ופרפרים צבעוניים. ברווזים מקרקרים, יונים לבנות, דגים חלקלקים, אריות שואגים. ועוד ועוד ועוד...

וכעת, באה יצירתו הגדולה. שישה ימים, לא פחות ולא יותר- תיכנן אותה. עמל וטרח בכדי שהיצירה תצא מושלמת מכול הבחינות. אני מניחה שאפילו אלוהים הגדול הצטרך להשקיע קצת מעבר ביצירה שכזו. יצירה שתעניק ותפתח עוד כל כך הרבה את עולמו היקר, ומנגד- תהרוס ותחריב.

וכך, יצר את האדם.

גופו ורוחו- בצלם האל. אישיותו כובשת, חכמה ומתוחכמת. אלוהים נתן באפשרותו להבחין בין טוב לרע, ולא שכמו הטבע- נתן בידיו לבחור כיצד לנתב את מעשיו ואיך לפעול. לכול אדם חדש שהגיח לעולם, העניק אלוהים כישרון מיוחד ומסר מסוים להעביר. וכך, בעזרת מוח כמעט אלוהי, חושים חדים והמון דגש על תחכום לצד יושר- התפתח לאיטו עם השנים, האדם.

בנה, יצר, המציא, גילה. גילה את נפלאות יצירותיו של אלוהים, פיתח אותם והביא אותם לידי מימוש.

ולצד כול אלה... הרס, השמיד, גנב, הרג. נעקר מליבו כול רגש וכול טיפת אהבה- מלבד לעצמו ולצרכיו.

כעת, יצירותיו הטהורות, היפות, האלוהיות- של האל- מהולות ברוע, בכאב, בקושי, בכיעור.

חלקן כתוצאה ישירה ממעשי האדם. רובן- ע"י אלוהים- כעונש על מעשיהם של האנשים...

"בשקט, באור ירח,

אנחנו דור שרוצח"