מוזיקה נוגעת, ריחות שמזכירים,

ריח של פעם, ריח של חופש,

שיר חדש, צליל טהור,

חיבוק אוהב, נשיקה על האף,

ארוחה טובה, רוח נעימה,

שמש בחמש וחצי אחר הצהריים,

אהבה מתפרצת וצחוק עד השמיים

פצצת אנדרנלין, רוגע ונחת

כשכול אלה מוגשים הישר על צלחת

אכזבות שמאחרות לבוא ונדחקות לרגע הצידה,

לב שמתמלא כול דקה מחדש...

אלמלא אתן,

אני מניחה שהימים כולם היו נראים אחרת לגמרי. כמה כיף לי שאתן שלי.

חרא, כמו חרא, תמיד יצוף ישאר למעלה...

אבל אפשר לשכוח ממנו לכמה רגעים כשאני מוקפת בכול אלה. זאת בכלל לא שאלה.

אתן הופכות את התקופה הזו להרבה יותר משמעותית וטובה בלי לדעת בכלל מה קורה, וזה מה שמייחד אתכן מכולן.