שלא הכול מושלם. עזבו מושלם... מושלם אף פעם לא יהיה, וטוב שכך. אז נכון שלא הכול נהדר. שלא הכול טוב. שלא הכול מסתדר.

אז נכון שהשמש זורחת ברוב פאר והדרה כי חודש מאי הגיעה, ולפעמים אני רוצה שהיא תיבלע אי שם בתוך עננים שחורים. ונכון שגם קורה, שאני לא תמיד שמחה לנוכח כול הצבעים העזים שתוקפים פתאום אחרי האביב ולקראת הקיץ. נכון, שהבקרים כבר לא אותם בקרים, המגע שונה להפליא, הנשיקות גם הן ואפילו החיבוקים. נכון שהמחשבות עכשיו מקבלות אישור לחופש תנועה ועדיין מהססות וחוששות, בתקווה כמובן שגם העשייה תבוא בשלב מסויים... אז נכון. הכול נכון. אבל,

אני מעדיפה להשלים עם המצב, שבהחלט יכול לקסום לי, מאשר להתבייש בו. אני מעדיפה לבחור באיש עצמו. כמובן שעדיין יש חששות, לבטים אינסופיים ובעיקר המון המון פחדים, אבל מצד שני אני כן משתדלת לעוף עם הרצונות והחלומות, להתבלגן, להתפרע, לתפוס מרחק ותאוצה.

ולעשות מה שאני רוצה. וכמה, ואיך, והמון.

אני חייבת להגיד לך תודה שעשית לי סדר במחשבות ונתת לי להרגיש הכי חופשייה שהרגשתי מימיי

ומאוד מקווה שלא תלכי רחוק מדי... יש עוד כמה דברים שלא הספקתי לומר לך

כמו למשל,

שאני מאוד מאוד אוהבת אותך... מאוד