בהשראת "סיפור של חורף" של יהונתן גפן המהולל.

זה היה סיפור של קיץ.

מכיוון שהשמש במילא סינוורה

והשמיים זרחו וטיפות זיעה זלגו

מנגיעה לנגיעה.

מכיוון שבמילא הים נרגע לו

והגלים רקדו והחול החם נרטב

ולא הייתי לבד, אבל חיפשתי חבר

זה היה סיפור של קיץ,

לא יותר.

זה היה סיפור של קיץ.

מכיוון שבמילא עברנו את הגבול

וראשנו שט ולבבותינו חלמו.

וכמובן, מכיוון

שהשמש שקעה והעננים הסמיקו

ואתה מתוך נוחות התחלת להתקרב

זה היה סיפור של קיץ,

לא יותר.

זה היה סיפור של קיץ.

מכיוון שבמילא השקיעה איחרה לבוא

ואני, שרציתי קצת חושך וקצת קרוב

קיבלתי רק אור מסנוור ומרחק

ואתה במקום להתקרב,

היית שר שירים ומספר.

זה היה סיפור של קיץ,

לא יותר.