|
 כינוי:
בת: 31 MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
| 3/2010
אתמול חשבתי שזה הולך להיות הסוף שלי, ועל הדרך של כול קשר מינימלי בין שנינו. לא יודעת למה, לא בטוחה שזה הגיע לי, אבל הפתעת אותי כמו שכבר המון זמן לא יצא לך- אם בכלל. למה סלחת לי? עשיתי דבר שלא ייעשה. משהו בלתי נסלח. אם המצב היה הפוך לא היה בכלל מקום לדיון. כמו שאמרת: הייתי שמה מתחתיי עוד ועוד ועוד ועוד ועוד עצים ושורפת אותם כדי לא להרגיש כלום. מה שהתחיל כגחמה מטופשת נגמר כעינוי הכי גדול שלי. שלך. שלנו. אבל סלחת לי. אשכרה סלחת לי... ובמקום להטיף, אמרת לי כמה שאתה אוהב אותי, וכמה שקשה לך, וכמה שהתגעגעת אלי וכמה שאתה לא מבין, פשוט לא מבין, למה לעזאזל עשיתי את זה! אתה מדהים בעיני. תמיד חשבתי ככה ואתמול פשוט הוכחת את זה מחדש. לא יודעת מה יהיה הלאה, אבל מה שכן.. התגעגעתי אליך ברמות בל יתוארו. אני אוהבת אותך עד השמיים ובחזרה. כמו שאמרתי לך אתמול.. אני אוהבת אותך, ואני יודעת את זה, כי כול שריר בגוף שלי מרגיש את זה. כול נים, כול וריד, כול גוש עור מיותר... אני מקווה שמכאן הדרך למעלה. אצל כול אחד לחוד ואם אפשר אז גם אצל שנינו ביחד. שיהיה לך חג שמח יפה שלי, פתחת לי את החג בצורה הטובה ביותר: לא רק שאני מאוהבת עד מעל הראש, אני גם מתחרטת, וגם מחפשת, ובע"ה אני גם אעשה. אתה תראה. אני אוהבת אותך, כבר אמרתי את זה?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
