היום שכבנו זה לצד זה במיטה שלך. אתה מרותק לטלוויזיה ואני כרגיל בוהה אל הרחוב שנראה בבירור מעבר לחלון. עוד לפני שכיביתי את הסיגריה שלי, אתה כבר שלחת את היד שלך והתחלת ללטף פתאום את הרגל החשופה שלי. ואני, במקום לעצור אותך ולהסיט מבט, נצמדתי אלייך קרוב קרוב וחיבקתי חזק חזק.

המון פעמים, כשאנחנו רבים, או כשאתה רחוק ממני, או כשאני מרגישה רע וקצת לבד, אני עוצמת את העיניים ומדמיינת שאתה איתי, נצמד ומחבק. לא מוציא מילה. מביט בי ומקרין אלי כמויות אינסופיות ובלתי יתוארות של אהבה, גדושות באושר ובכול טוב. הפעם, כשחיבקתי אותך, לקח לי זמן להרפות ולהמשיך ללטף אותך בשאר האיזורים בגוף. היה קשה לי להרפות ולשחרר, כמו שכבר יותר-מדי-זמן קשה לי לעזוב ולהרים ידיים. אז המשכתי לחבק אותך. עצמתי עיניים ונתתי לראש שלי לשקוע בין הכתף לצוואר שלך, במקום הכי חם והכי נעים, הכי בטוח והכי נינוח. כמו יודעת שאני לא אזכה לעוד רגעים כאלה. כמו יודעת שזו תהיה הפעם האחרונה שאני אניח כך בשלווה את ראשי לצד שלך.

בזמן האחרון, נהגתי לקוות שבשלב מסוים נגיע לאיזון בריא ושלא נבזבז זמן מיותר וכוחות מבוזבזים על מלחמות מטופשות.

ודווקא היום, כשחיבקתי אותך חזק כמו בכול יום, וכמו שאף פעם לא,

נזכרתי, שנייה לפני שהרפיתי, שאוטוטו החופש מגיע, והוא כרגיל, כמו כול שנה, וודאי יקרוץ לי ויקרא לי להצטרף אליו, לטרוף את כול כולו, מהתחלתו המתוקה והשמשית ועד סופו הקייצי והשמשי גם כן.

וכששנינו ביחד, חולקים זה עם זה את השעות הכי יפות והרגעים הכי מרים... אני פשוט לא רואה את זה קורה.

ובכן,

אחרי שהרפיתי היום, אמנם המשכתי ללטף בשאר חלקי הגוף, אך זמן מועט בלבד.. דקות ספורות עברו ואני כבר לקחתי את הרגליים החשופות שלי והלכתי.

הולכת ועדיין משחקת את המשחק שלי

של ג'ודי האוהבת, המסורה, הדואגת, הפגועה

אולי מתוך נוחות, אולי מתוך מסירות, ואולי פשוט כי רציתי שתרגיש טוב עם עצמך.

והחופש.. כאילו שמע את מחשבותיי הרועשות ובא מיד! הגעתי הביתה ופתאום הכול נראה יפה כל כך... כל הספרים החדשים שקניתי ממש צעקו לי וקראו לי להתחיל כבר לקרוא אותם, והמוזיקה שנשמעה מבחוץ, שהתרגלתי לשמוע אותה באופן יומיומי וקבוע ואף פעם לא באמת לייחס לה חשיבות- פתאום ריגשה ושימחה וכול האיברים בגוף התחילו לרקוד ולנוע יחד איתה. ואז אימא הגיעה לחדר עם צלחת מלאה בכול טוב, והטלפון לא הפסיק לצלצל, וכולם נשמעו כול כך שמחים, עם מלא רעיונות לגבי הסופ"ש. וכשאבא הגיע, אז ישבנו כול המשפחה יחד וראינו את הסרט בר מצווה של אחי טל, ופתאום קלטתי, יא-אללה, איזו משפחה מדהימה יש לי, איזה יפים כולם. איזה יפה העולם! ואיזה יפים אנחנו!!! פשוט... לא ביחד. כול אחד לחוד. הכי יפים שיש.

:)