וואו.

עברה שנה.

כל כך מהר היא עברה.

אני מסתכלת על עצמי במבט לאחור ורואה עד כמה התבגרתי... עד כמה השתניתי (חלק יגידו לשרעה, חלק יגידו שלטובה. אני בעצמי לא יודעת, אבל מה שכן טוב לי עם השינוי הזה.).

כמה דברים עברתי... דברי בחיייים שלי לא דמיינתי אפילו שיקרו לי !

וכמה דברים... ל - א קרו לי. דברים שמאוד קיוויתי שיקרו לי.

ושוב, אני נזכרת בכול החוויות, ברגעים השמחים וגם הפחות..

וואו.

זה מה שיש לי להגיד.

שנה שלמה, מא יום הכיפורים שעבר...

חברות חדשות, אהבות חדשות (רובן אהבות נכזבות), שינוי במראה (גם הפנימי וגם החיצוני), מקומות, תרבויות, מנהגים, כללים...

כל כך כל כך הרבה דברים.

ובין כול הדברים הללו, יש כמה מקרים שהייתי מעדיפה למחוק מהזיכרון.

חבל שאי אפשר.

התנהגות מגעילה, שקרים, רכילויות, בכי, עצב, דיכאון...

הרבה מאלו נגרמו בגללי.

אני לא יכולה להגיד שאני מצטערת על כול מילה וכול שרק שיצא מפי, כי אז אני אשקר ואני הפעם באה לפה על מנת לדבר אמת,

ב ל ב ד.

אבל עם זאת, יש כ"כ הרבה דברים מגעילים ומביישים שעשיתי, שאני מצטערת עליהם מעומק ליבי.

באמת באמת מצטערת.

אז הינה, נקבע יום מיוחד בשנה על מנת שנוכל לכפר על מעשים שכאלה (חמודים ופחות...), לבקש את סליחתנו, סליחה אמיתית.

אחת כזאת שבאה מהלב ...

אז נכון, אני מתכוונת לצום השנה (בהצלחה?)

לא לגעת בחשמל, לא דבר בטלפון, לא לעשות כ ל ו ם .

אבל זה לא נגמר ב"עינוי עצמי", כמו שאומרים, ובקשת סליחה.

אני באמת מתכוונת לשנות דברים.

והשינוי מתחיל בי.

צום קל, לצמים שביניכם.

וכמובן גמר חתימה טובה לכוווולם !

וסליחה...

אם באמת גרמתי לכם להיפגע.

כמו שאמרתי לפני כן, אני באמת מקווה שהשינוי הזה יצליח.

ואתם עוד תיראו.

להתראות.