לפני הכול, אני רק מזהירה מראש...

זה הולך להיות ארוך ומיגע, ולכול בעלי הפתיל הקצר שביניכם,

אני מציעה ללחוץ על האיקס באדום למעלה בצד שמאל שמופיע על המסך.

תדה. (:

קיוויתי, באמת שיקיוויתי ...

שהשנה אני לא אבכה בגלל אהבה.

השנה תהיה לי אהבה חדשה,

שאני אתאהב מחדש, ובאמת.

והפעם, בשונה לקודמות לה, אני לא אצטרך לשכוח אותה.

אהבה גדולה, אהבה אמיתית.

איך אומרים ? ... " אהבה ללא גבולות ".

ובכלל... קיוויתי כל כך להיות מאושרת.

ובאמת שהשנה התחילה טוב

הכרתי כמה ילדים שבאמת שינו לי את החיים, ואני לא מגזימה.

רק חבל שהכרתי ילדים שלאט לאט הורסים לי אותם...

ולא באשמתם, חלילה.

זה רק כי אני מטומטמת, פשוט ככה, ואין לזה מילה אחרת.

כאילו לא ידעתי שזה יקרה.

אחח ... , כ"כ רציתי לכתוב פוסטים שמחים השנה, ר ק שמחים.

לחזור מבית הספר עם חיוך ע נ ק !

להצליח, להיות מאושרת.

בינתיים זה לא קורה.

עם כול החיוכים, בפנים יש עצב עצום.

יש מסביבי כול כך הרבה אנשים, ובתוכי אני כל כך בודדה.

אני ממש מרגישה שכאילו חזרתי אחורה,

שוב עצב, שוב דיכאון, שוב... אהבה (?)

אוף,

הלוואי שהתקופה הזאת תעבור.

ואמן אמן אמןןןןןןןן [!!!!!] שיקרה דבר טוב, שיעשה אותי מאושרת! וכמובן שיגרום לחיוך שעל הפנים שלי להיות אמיתי, מהלב.

עפתי.