"אושר הוא רגש, המבטא את מצבו הנפשי של האדם שמקורו בהנאה וסיפוק. האושר מתאפיין בהרגשה חזקה של שמחת חיים ולו סממנים פנימיים, כמו תחושות של התלהבות, רוגע ותקווה וסימנים חיצוניים, כמו חיוך, צחוק או שמחה. מצב של אושר כולל הרגשה טובה, בריאות, ביטחון, תענוג, שביעות רצון, שלוות נפש ואהבה. ניתן גם לתאר אושר כמצב של היעדר סבל,דיכאון,שכול, חרדה וכאב."

אתם יודעים, אחרי כול הדברים שקרו, הבנתי שהאושר ... הוא לאו דווקא דבר משמעותי וגדול, ומשמח, כמובן.

הוא לא חייב להיות אהבה ענקית או זכייה במשהו ענקי.

האושר... הוא תמיד לידינו. מתחבא בין ההנאות הקטנות ביותר של החיים, וכך בעצם גורם לנו להרגשה הנפלאה הזאת.

ושימו לב שהיא נוצרת אפילו מהדברים הכי פשוטים,

כמו..

צחוק,

בדיחה,

טימטום,

אוכל...

ועוד ועוד.

באמת, כל כך הרבה.

תגידו לי אתם, יש הרגשה יותר מדהימה מזו? אני באמת לא מבינה את האנשים שיושבים בבית ובוכים כול החיים שלהם. אני לא אתמם ואגיד שלעולם לא הייתי ככה, כי אז אני אשקר. אני כן, ועוד איך. מה לעשות שלבכות זה באמת משחרר, ולא תמיד יש מצברוח לכול השמחה הזאת.

אבל... עם כול זה, לכול דבר יש גבול. בזמן האחרון ראיתי את עצמי מתדרדרת מרגע לרגע, רציתי לעצור את עצמי ולא יכולתי. עכשיו אני מרגישה שעברתי את זה, ושוב- זה בזכות הדברים הקטנים, ולו הכי קטנים... הם אלו שגורמים לי לכול האושר הזה.

אני בעצם באה להגיד לכם פה, שהאושר לא חייב להיות אירוע משמח. הצחוק הוא אושר. החיוך ה א מ י ת י הוא אושר.

וסוף כול סוף, אני מרגישה אותו קרוב אלי, קרוב מתמיד.

חזרתי לעצמי, ברוך השם. חזרתי לעצמי ולאנשים הקרובים אלי, למה שאני אוהבת. מעל הכול- למי שאני אוהבת.

ועם כמה שלא הולך לי בכול מיני דברים שאני באמת מעדיפה לא לפרט עליהם...

כן, אני באמת מאושרת.