היום לפתע נזכרתי שבדיוק ברגעים אלו, חל החודש שאמור להיות החודר העליז ביותר בשנה.

ומה אני לעזאזל מבזבזת אותו בייסורים ובדמעות?

הגיע הזמן שאני אתחיל להנות ולקחת הכול באיזי.

אחרי הכול, אני באמתחושבת שמגיע לי.

אווירת החג המועדף עלי ביותר (פורים, לייק דה.) עוטפת אותי ואת כול הסובבים.

יא-אללה, בעוד יומיים נבוא מחופשים לבצפר, ואני כבר יודעת מראש שחוויות פורים שעבר יציפו אותי.

 אתם קולטים שכבר עברה שנה מאז שהתחפשתי לסנטה קלאוס עם פוני בובה נטולת איפור לגמרי ?

וואו. ^

וחוץ מיזה, הסיבה העיקרית שאני מעדכנת ברגעים אלו... זה לספר לכם על היום.

בעיקרון אני לא מאלה שמעדכנים על כול פיפס, ועל חוויות אישיות וכאלה... אבל משום מה יש לי צורך עז לשתף את כולם בהרגשה המדהימה שעוטפת אותי עכשיו.

העניינים בבית נרגעו, וזה כבר סיבה טובה לאושר. ואולי זה ישמע לכם סתמי, אבל מי שיצא לו לשמוע את החפירות שלי בשבועות האחרונים, יבין על מה אני מדברת.

חוץ מיזה, אין על יהב שלי. וכמה שהיא יודעת לשפר את המצברוח ולעשות כיף. ומה שיום אחד יכול לעשות איתה... ומכאן אתם מבינים שהיה לי יום מושלם עם המעבולה הזאת, ובהחלט שהפוסט הקודם לא תקף. בכלל.

טוב... אולי לא בכלל, אבל רובו.

שיהיה לכולכם חג שמח, מצחיק, עליז ומשוגע.