הבלוג בן שנתיים

חח, נשמע הזוי האמת. בייחוד כשאני נזכרת ביום הראשון שפתחתי את הבלוג כתוצאה של שיעמום יתר ביום מעפן של חופשת בפסח, בכיתה ו'. פאקינג ו'.

הא כן, מחקתי מלא מהארכיון, במקרה ויש כמה שלא מבינים מה הולך פה.

אז אולי לרובכם ישמע ממש מפגר שאני משקיעה פוסט לשנתיים של הבלוג, אבל באמת שהאתר אינטרנט הסתמי הזה הפך ל... חלק מהחיים שלי. כמה שזה ישמע מפגר, באמת. אני זוכרת שתמיד כולם שאלו אותי בהתרסה איך לעזאזל אני מפרסמת את הרגשות והתחושות שלי, שאמורים להיות הכי דיסקרטיים ואישיים בעולם, באתר אינטרנט שכול אחד יכול להיכנס אליו. והתשובה היא פשוטה, ואולי בעצם הכי מורכבת בעולם... כי זה הבלוג שלי. והאתר אינטרנט שלי. ועוד משהו שהפנמתי מהפוסט הקודם- שהתגובות והדעות של אנשים יכולים להיכנס לי עמוק עמוק ע מ ו ק לתחת. [יפה ג'ודי, למדת משהו.]

ואני לא אתחיל לסכם את כול מה שכביכול "עברתי" פה כי זו תהיה וואחד חפירה וזה יעניין לי ולכם את השערה השמאלית בכוס... אז אני אסתפק בלציין שאני מקווה להמשיך לכתוב פה עוד הרבה. זה באמת עושה לי טוב:)

אז... היי, מזל טוב!

The Whore.