אין ספק שאני צריכה לאמץ לעצמי את האמירה הנאיבית הזו יותר ואף באמת ליישם אותה.

אז כן, אני מודה, אני מפחדת. ואני בטוחה שלרובכם זה ישמע הזוי כי באמת אני משקפת רוב הפעמים שאני אמיצה כשזה נוגע לנושאים מסוימים, אבל... אם תקראו את הפוסט הזה אולי תראו בי דברים שלא ראיתם עד כה. וכן, זה מאוד מפחיד. אבל ככלות הכול זה הבלוג שלי ואני יכולה לכתוב כאן מה שרק ארצה.

הפחד הזה לא נובע רק מהשתתפות במשחק, כביכול, אלא מאינספור דברים. ואני לא אשקר, טבול בפחד הזה הרבה חוסר ביטחון עצמי שרק גובר עם הזמן.

הפחד הגדול שלי הוא הוא מכישלון. תקראו לזה חרדות, הזויות... אני קוראת לזה פחד. פשוטו כמשמעו. אני פוחדת לא להצליח, ליפול. זה מפחיד אותי ובמקרים רבים אני באמת לא נכנסת לעניין מסוים על מנת לא להיפגע. אני מפחדת להיות לבד, להישאר בלי אף אחד. זה שאני אומרת את כול מה שאני חושבת בלי שום רחמים לא אומר שאני לוקחת מובן מאליו את האנשים שלצידי. מה לעשות, אחרי הכול זה האופי שלי ולצערי אני לא יכולה לשמור בפנים, ורוב הפעמים, שלא בצדק, זה יוצא בצורה מוגזמת. אני גם מפחדת לפרסם את זה כאן באינטרנט ושאנשים מאחורי המסך אשכרה יראו לי את הבפנים של הבפנים, ויחשבו שהפוסט הזה נועד בשביל תשומת לב ורחמים טיפשיים. והכי מצחיק, שזה הדבר האחרון שאני צריכה עכשיו, להפך. זה בסה"כ קונפילקט לא פתור עם עצמי...

אני מפחדת ששקרים שלי יתגלו ושאני לא אצליח לשמור דברים בבטן. אני מפחדה להתאהב ולהיפגע, ואני מפחדת לא להתאהב לעולם. אמנם הפחד הזה לא באמת מצליח להשתלט על הלב שלי, ובמקום זה רק מנקר לי בלי סוף במוח.

אני מפחדת לפחד.

סביר להניח שבעוד מס' דק' הפוסט הזה ימחק...