אני מניחה לרעש, נותנת לשקט להשלט על כול כולי. אני נרגעת, אני מתחדשת. אני מרוקנת לאט לאט את כול העול שנרקב מעליי כבר תקופה ארוכה. אומרת שלום להמון דברים שבדיעבד עשו לי המון רע. אומרת ברוכה הבאה להרבה דברים שעתידים להיכנס. דלתות מסתובבות, נסגרות ונפתחות אחרות... ובעיני זה מקסים כול השפע הבלתי יתואר הזה שעוטף אותנו ואנחנו אפילו לא שמים לב אליו. לא מנצלים את היופי שאנחנו חיים בו ועסוקים בלהעצים את הרוע שלא מאחר לבוא. הכול דבש, ואני מקווה שלא מתוך שקר או העלצה מסוגה. ואולי זה סוג של בועה שעומדת להתפוצץ, אולי זו בועת סבון ענקית שפיתחתי לעצמי בחודשיים האחרונים, אבל גם אם כן... אני מקווה שהיא לא עומדת להתפוצץ בזמן הקרוב- אם בכלל. מי אמר שאסור לי לחיות בבועה ולהפוך את הבועה הזו לחיים?

חופשייה מהכול- חופשייה להכול!