לפני הכול, אני רק מזהירה מראש...

זה הולך להיות ארוך ומיגע, ולכול בעלי הפתיל הקצר שביניכם,

אני מציעה ללחוץ על האיקס באדום למעלה בצד שמאל שמופיע על המסך.

תדה. (:

קיוויתי, באמת שיקיוויתי ...

שהשנה אני לא אבכה בגלל אהבה.

השנה תהיה לי אהבה חדשה,

שאני אתאהב מחדש, ובאמת.

והפעם, בשונה לקודמות לה, אני לא אצטרך לשכוח אותה.

אהבה גדולה, אהבה אמיתית.

איך אומרים ? ... " אהבה ללא גבולות ".

ובכלל... קיוויתי כל כך להיות מאושרת.

ובאמת שהשנה התחילה טוב

הכרתי כמה ילדים שבאמת שינו לי את החיים, ואני לא מגזימה.

רק חבל שהכרתי ילדים שלאט לאט הורסים לי אותם...

ולא באשמתם, חלילה.

זה רק כי אני מטומטמת, פשוט ככה, ואין לזה מילה אחרת.

כאילו לא ידעתי שזה יקרה.

אחח ... , כ"כ רציתי לכתוב פוסטים שמחים השנה, ר ק שמחים.

לחזור מבית הספר עם חיוך ע נ ק !

להצליח, להיות מאושרת.

בינתיים זה לא קורה.

עם כול החיוכים, בפנים יש עצב עצום.

יש מסביבי כול כך הרבה אנשים, ובתוכי אני כל כך בודדה.

אני ממש מרגישה שכאילו חזרתי אחורה,

שוב עצב, שוב דיכאון, שוב... אהבה (?)

אוף,

הלוואי שהתקופה הזאת תעבור.

ואמן אמן אמןןןןןןןן [!!!!!] שיקרה דבר טוב, שיעשה אותי מאושרת! וכמובן שיגרום לחיוך שעל הפנים שלי להיות אמיתי, מהלב.

עפתי.

וואו.

עברה שנה.

כל כך מהר היא עברה.

אני מסתכלת על עצמי במבט לאחור ורואה עד כמה התבגרתי... עד כמה השתניתי (חלק יגידו לשרעה, חלק יגידו שלטובה. אני בעצמי לא יודעת, אבל מה שכן טוב לי עם השינוי הזה.).

כמה דברים עברתי... דברי בחיייים שלי לא דמיינתי אפילו שיקרו לי !

וכמה דברים... ל - א קרו לי. דברים שמאוד קיוויתי שיקרו לי.

ושוב, אני נזכרת בכול החוויות, ברגעים השמחים וגם הפחות..

וואו.

זה מה שיש לי להגיד.

שנה שלמה, מא יום הכיפורים שעבר...

חברות חדשות, אהבות חדשות (רובן אהבות נכזבות), שינוי במראה (גם הפנימי וגם החיצוני), מקומות, תרבויות, מנהגים, כללים...

כל כך כל כך הרבה דברים.

ובין כול הדברים הללו, יש כמה מקרים שהייתי מעדיפה למחוק מהזיכרון.

חבל שאי אפשר.

התנהגות מגעילה, שקרים, רכילויות, בכי, עצב, דיכאון...

הרבה מאלו נגרמו בגללי.

אני לא יכולה להגיד שאני מצטערת על כול מילה וכול שרק שיצא מפי, כי אז אני אשקר ואני הפעם באה לפה על מנת לדבר אמת,

ב ל ב ד.

אבל עם זאת, יש כ"כ הרבה דברים מגעילים ומביישים שעשיתי, שאני מצטערת עליהם מעומק ליבי.

באמת באמת מצטערת.

אז הינה, נקבע יום מיוחד בשנה על מנת שנוכל לכפר על מעשים שכאלה (חמודים ופחות...), לבקש את סליחתנו, סליחה אמיתית.

אחת כזאת שבאה מהלב ...

אז נכון, אני מתכוונת לצום השנה (בהצלחה?)

לא לגעת בחשמל, לא דבר בטלפון, לא לעשות כ ל ו ם .

אבל זה לא נגמר ב"עינוי עצמי", כמו שאומרים, ובקשת סליחה.

אני באמת מתכוונת לשנות דברים.

והשינוי מתחיל בי.

צום קל, לצמים שביניכם.

וכמובן גמר חתימה טובה לכוווולם !

וסליחה...

אם באמת גרמתי לכם להיפגע.

כמו שאמרתי לפני כן, אני באמת מקווה שהשינוי הזה יצליח.

ואתם עוד תיראו.

להתראות.