חשבתי לי, מה יקרה אם החניכים שלי ימצאו את הבלוג שלי. זה יהיה מוזר, מביך לא יודעת.... אני לא רוצה לדעת אם הם ימצאו. אין לי בעיה שיכירו אותי, אבל יש צדדים שלי שעדיף שלא. אותם צדדים שאני מסתירה מכולם. אני לא אסגור את הבלוג רק בגלל החששות האלה, אחרי הכל אני אוהבת לכתוב כאן. כל מה שיש לי לקוות זה שהם לא ימצאו את הבלוג לעולם.

ואם כבר על חניכים דיברנו, אז היום העברתי שיעור חברה, חבל שאף אחד לא סיפר לי שיש 40 ילדים בכיתה הזאת. היה מזעזע, לא מצאתי את עצמי שם בכלל. לא רוצה לעשות משהו כזה שוב.

ושוב החניכים שכביכול אמורים לביות שלי היו חרא, הפעם לא לקחתי את זה קשה כמו פעם שעברה, אבל עדיין זה מציק. אני באה בכוונות טובות, ואני בטוחה שהם לא עושים את זה בכוונה (טוב אולי כן בכוונה), אבל זה קשה לא להיפגע מהם. כי אני אוהבת אותם, ובאמת אכפת לי מהם, והיחס שמחזירים לי מרגיז.

ודבר אחרון בנושא קן. שרון עזבה, נשארתי לבד עם  ההדרכה הזאת, וגם לבד בקן אפשר להגיד. כבר אין לי תקוות שאולי זה ישתנה, אולי אני אמצא חברים שם, אולי ארגיש שייכת. ביום שלישי כשישבנו כולנו במעגל כרגיל, ראיתי שסיכוי אין לי. ונמאס לי לנסות בכוח להתחבר, לא שייכת וזהו. אולי אני כבר אפנים? ובאותו יום שלישי כל כך הצטערתי שלא עזבתי גם. הפעולה לא הלכה, אבל שיהיה, החניכים לא היו בראש של פעולה שיהיה, אז חלקם התפרעו והרסו את הקן קצת. וזה כבר מרגיז. הבנתי שלבד אין סיכוי להשתלט עליהם. ואחרי זה בכביכול פעולת סברס כולם רק צעקו אחד על השני והיו מגעילים כרגיל, ובדרך הבייתה הצטערתי שלא עזבי גם. אבל עכשיו כבר מאוחר מידי, אי אפשר לעזוב את החניכים. אני לא רוצה להשאיר אותם בידי מדריך שאני והם לא אוהבים.

השבוע היה לי שבוע מעולה... הייתי מאושרת כל השבוע פשוט, לא יודעת למה. אני מקווה שזה ימשיך ככה, נמאס לי לחפש תרוצים ללמה לא טוב, טוב והו. חדל דיכאון, למרות שעצב יפה לי.

השבוע לא הייתי עייפה, עצובה, דיכאונית או כל דבר רגיל אחר, וגם הייתי בריאה ובלי מיגרנות (הישג!!!). השבוע הייתי שמחה, קופצנית, חייכנית וכל מה שאני לא. אני הייתי מאושרת, לראשונה נראלי מזה שנים רבות הרגשתי טוב, הרגשתי אושר. ואז מה שאין לו סיבה? לא לכל דבר יש סיבה.

וגם קצת התחלתי לאהוב את עצמי.

אולי זאת תחילתה של תקופה חדשה, תקופה טובה יותר.

ואולי כל האושר הוא רק בגלל שלא היו שיעורים ספורט וביולוגיה השבוע, אבל לא נראלי.

היה שבוע כזה מושלם בחינתי. אמן גם השבוע הבא יהיה כזה, וגם כל השנים אחריו.

היו שלום.