לא באמת התכוונתי, חיפשתי איזה פוסט ישן שלי כדי להיזכר בפרט טריוויה שולי, ופתאום מצאתי טוקבקים טריים (אם פברואר 2008 נחשב טרי - הכל יחסי, כמובן) והבנתי שלבלוג שלי יש חיים משל עצמו, סורט-אוב. והאמת, קרה איזה דבר או שניים ששווים עדכון, וגם כתובת האי-מייל שלי השתנתה כבר פעמיים לפחות, אז כדאי לעדכן למקרה שמישהו עדיין מתכוון לטקבק. מפה לשם יוצא מזה פוסט. בקטנה, אבל קאמבקים אמיתיים הם כאלה שלא מצהירים על עצמם שהם באים. נניח לזה כרגע.
אז מה חדש באוף-ליין? עוד תינוק, בן שלושה שבועות כמעט, וקטנטונת שמתקרבת כבר לגיל שנתיים ועדיין לא ממש terrible, ועבודה חדשה (אם פברואר 2008 נחשב חדש - הכל יחסי, כמובן), והרבה ריקנות ואובדן דרך במישור האישי... יש חומר לכמה פוסטים, אין בכלל ספק.
אבל בינתיים, בלי התחייבות והבטחות, מיני-פוסט בעיקר עבור עצמי, להסיר חלודה, להזכיר לעצמי איך זה מרגיש ללחוץ על "שמור", להוסיף סמיילי לקטע בפעם הראשונה מזה שנה וחצי, ולחזור לעשות את עצמי עובד. גם ככה את הדברים החשובים כותבים בלילה.