עלייתו ונפילתו של ה-Y

ריח הסוכר של האביב

את זוכרת כשהיית שלי

אני עוד יכול לנשום את זה

כשכל שלישי הייתי מקרב את ההרים

היית מדלגת על שיעורים מוקדמים 

והיינו לומדים איך לזוז

תקולל עלטת הלילה

עם אותם פיתויים אהובים 

נעשיתי מה שתמיד שנאתי

בעודי שובר אותך

נראנו כמו ענקים

במושב האחורי של התמימות

מקופלים כדי לא לראות

האם אני יכול לאחוז בך חזק יותר

כדי שאף אחד לא ינחש

אולי את זוכרת כמה רגעים

את הקולות האלה

אני לא יודע מה איתך

אבל עליי עוד מריחים את זה

מעולם לא הייתי טוב עם סודות