ושוב הגעתי לאותה נקודה. למרות שבהתחלה חשבתי שזה ישאר לנצח, שנהיה חברים טובים לא משנה מה יקרה.

כי הרי עברנו כ"כ הרבה חוויות ביחד, הריבים, הויכוחים ותמיד היינו שם אחד בשביל השני.

אבל לקבל דבר כזה ממך הכי לא ציפיתי.. סוג של ניצול הייתי אומרת.

ואני לא נעלבת או כועסת או כל דבר כזה.. רק מאוכזבת קצת.

כי בכל זאת זה לא דבר שמשיגים כל יום וככה פתאום להעלים הכל. ועוד בשביל מה? מה יקרה כשזה יעלם.. שוב תצטרך אותי?

בחיים לא הייתי מצפה ממך לדברים כאלה, דווקא ממך. אחרי כל מה שאמרת לי, באמת האמנתי למה שאמרת.

חבל. זה הדבר היחידי שיש לי לומר לך. ואל תצפה ממני עכשיו לשומדבר.

אני עשיתי מעל ומעבר. עכשיו זה תורך.  

חבל.

ירדן.