באמת שנמאס לי מכל זה כבר.

למה אני צריכה את זה כל פעם מחדש?! בסדר הבנתי מחובתי לעשות את זה אבל די זה כבר נמאס.

היום התחיל כ"כ טוב ונמשך חרא.

סתם להתאמץ, סתם.

כגודל הציפייה- גודל האכזבה.

כנראה זה משהו שהייתי צריכה להפנים מזמן.

אולי זה ישתנה, הלוואי.

איך שברגעי אמת אתה יודע מי הם החברים הכי טובים שלך,

זה קרה כ"כ הרבה פעמים ואני כאילו שניסיתי להתעלם.

עכשיו אני מבינה, עכשיו כבר לא אכפת לי יותר.

אני אתעלם, לא אתייחס הרי זה מה שאתם מכירים לא?

הכל בסדר, אני לא בדיכאון ואל תשאלו שאלות מיותרות,

תודה.

 ערב נעים

ירדן.