מיליוני אנשים לבד

אני מנסה להבין איך רגע קטן בחיינו, יכול לחולל בתוכנו כזאת מהפכה כזאת גדולה

ולרוב במהפכות כאלו, המצב לעולם אינו חוזר לקדמותו.

תמיד אמרו לי להסתכל על הדברים הגדולים, לא להתייחס לקטנים

אבל אולי הקטנים הם אלו שעושים את השינויים -הגדולים-?

תמיד ימים כאלו נותנים לי כזאת סטירה מצלצלת, גורמים לי להבין עד כמה אני שיטחית.

החיים שלי מתנהלים כבר כמה שנים סביב אותה מסכת ייסורים שכנראה לא תפסיק לעולם

וזה מתסכל, פשוט מתסכל!

לפעמים ההתנהלות הזאת במשך כמה ימים-שבועות-חודשים רצופים מחלחלת בתוכך,

אתה פשוט לעולם לא תהיה שונה. חייך בעתיד יראו כמו שהם נראים כבר בשנים האחרונות.

[מישהו אמר כרונית?]

מתי מגדירים מופרעת אכילה כרונית? האם ניתן לעשות את ההגדרה הזאת?

נראה שכרונית זו כביכול דרך של מופרעת אכילה לשמר את המחלה בתוכה

הרי אם הרופאים התייאשו ותייקו אותך ככרונית, כנראה שבכל זאת אי אפשר אחרת

ושנידונת לחיים רצופים סביב ההפרעה.

[בין אם את משלבת אותה באורח פלא בחייך ובין אם חייך סובבים רק אותה]

סתם מבלבל. נמאס