איזה מזל שביקשתם את זה ממני כי אחרת לבלוג הזה לא הייה פוסט גם במאה הבאה..

אז מה, פוסט אופטימי.. נחמד.

טוב אז משפחה.. משפחה מושלמת!? בשבילי כן, אז נכון שההורים שלי גרושים, ושהאחים שלי קצת(הרבה) משגעים אותי.. ושמישמיש לא במיטבה.. אני מרוצה.. כי כל הריבים, כל הצעקות, כל ההטפות באים מאהבה ומדאגה, ועל זה אני כן, אמורה להודות, כי גם אני לא עושה להם חיים כ"כ קלים אחרי הכל..

לימודים, אני מאכזבת את עצמי, כי אני יכולה כ"כ יותר! ואני לא אתקבל לבן צבי אני רואה את זה.. אבל די, פוסט אופטימיות לא!? אני חכמה ומתוקה!

חברים, אני צריכה רק להודות.. כי אני חייה בזכותכם, ואתם גיבורים, אתם הגיבורים שלי.. אני רואה אותכם את כולכם כאנשים כ"כ חשובים כ"כ מדהימים, אנשים שאני שאני שואפת תמיד להיות איתם. יש לי חברים מדהימים וחברות מקסימות ועוד יותר מדהימות.

אני בחיים לא אוכל למצוא חברים אחרים, עם כל הריבית והאי הבנות, והעקשנות שלי, והדרישות שלי שתמיד תהיו

פה רק בשבילי תמיד, זה לא משחצנות זה מפחד שתלכו.

ואני מודעת לכך שאני לא תמיד בסדר, ולפעמים אני אומרתו עושה דברים לא כ"כ במקום ואתם תמיד שם, כדאי להחזיר אותי למקום. אתם לא נותנים לי להמשיך ללכת למקומות שאני לא מצליחה לראות שלא טובים בשבילי.

אז תודה

אז בסך הכל, אני די מרוצה מעצמי, ודי מסופקת מהחיים שלי עד כה. אני חושבת שהשתנתי לטובה בתקופה הזאת, ואני ממש גאה במי שאני.

ועכשיו החופש מתקרב ואני מתכוונת לנצל אותו הכי בעולם. כי לא יהיה לי חופש כזה שקט עוד הרבה זמן!

ולסיום,

חלמתי שאוהד מבקש ממני חזיה (S:), ואומר לברכה לשחרר אותי מבית ספר,

והיא מביאה לו את המפתח של כל הבתי ספר בעולם.

אנחנו מגיעים לבית של ירדן..

והוא שוכב עם אחותי

ואני וירדן מודדות בגדים..

לכו תבינו!!

בברכת: נטלי אמרה לריקי שמחר אני יהיה אחראית ספר מחזור

נועם המקסימה!

ו. מי שמתבקש לכתוב פוסט שמח הוא..

ג'ני טל תום אברהמי ונוי ניסיתי לגוון :\