אז ככה..
כרגע אני כבר שעתיים יושבת וקוראת את הבלוג שלי מהסוף להתחלה..
טוב לא הגעתי עד הסוף (עד להתחלה? חח)
אבל..וואו.
אם הייתי צריכה לסכם את החיים שלי מאז שאני מכירה את עצמי באמת טוב הייתי אומרת פשוט- וואו.
אם אי פעם חשבתי שרע לי, שקשה לי, שאני לא אצליח להתגבר, שהחיים מסובכים לי מדיי..
אני עכשיו חושבת לעצמי- מזל שהמציאו בלוגים!
חח אני רצינית..תמיד בבלוג בד"כ הייתי כותבת את "אירועי היום" חח מה שאומר-פדיחות,פדיחות ו..עוד פדיחות!
זה כ"כ מעודד אותי..
הטיול השנתי שנה שעברה,השיחה שלי ושל עמית על מי המציא תמחשב [מומלץ לקרוא!!!!!חח] יום שישי ה-13 שנה שעברה, משפטים שאמרו לי..
פאק אני בכלל לא זכרתי במישהי אמרה לי "מזל שאת פה ושעזרת לי..את הפיה הטובה שלי" !!! אני בכלל לא זוכרת מי ומתי ולמה היא אמרה לי את זה!!! אבל מזל שכתבתי ושמרתי את זה...מזל..
ותראו מה עוד מישהי כתבה לי בתגובות (קצת קיצרתי)-
"אף אחד בחיים לא הצליח להצחיק אותי כמו שאת מצחיקה! גם אם זה הדבר הכי מפגר בעולם..זה פשוט איך שאת מספרת את זה..
גם כשמשהו רע קורה את תמיד שם לעזור.או אפילו סתם חיבוק שלך.אפעם לא אמרתי לך-
זה מה שאני אוהבת בך,את שונה מכולם, מיוחדת כזאת." 3>
וואו. ת'אמת שבחיים לא הייתי משערת שהיא כתבה לי את זה..
מזל שזה שמור לי מול העיניים XD
זה פשוט..לא יודעת איך לתאר את זה..עצוב?מרגש אולי..
אני חושבת שאני אקרא לזה געגועים. כן...
לא יודעת..זה פשוט מוזר זה פשוט מאוד מוזר..
זה כ"כ כיף לקרוא את הכל ולהיקרע מצחוק כאילו זה קרה לי מקודם ואני משחזרת את זה בראש שלי ונזכרת מילה במילה בדיוק מה אמרנו ומה עשינו ומתחילה להיקרע מצחוק!
אין אני כבר שעתיים רק צוחקת!
הבלוג שלי בחיים לא העציב אותי או ביאס אותי..
זה לא הבלוג שלי, זאת אני..
זה הדרך שבה אני בחרתי לכתוב..זאת אני שהחלטתי שככה אני וככה אני מחליטה להראות את עצמי
או יותר נכון לזכור את עצמי..או למען האמת מה שיותר נכון לומר זאת הדרך בה בחרתי לגרום לכם לזכור אותי...
זה לא כאילו אני הולכת לאנשהו, וכן אנשים והעולם עוד ישמעו ממני!
אבל נוסטלגיות זה דבר שאי אפשר להגדיר אותו.
נוסטלגיות לא יכולות לחזור על עצמן, אפשר לשחזר אבל זה לא פשוט יהיה אותו הדבר..
החלטתי שאני הולכת לעשות פוסט ענקקקק עם כל מיני קטעים מרכזיים\מצחיקים\חשובים שכתבתי מאז תחילת הבלוג..
להשוות איך אני עכשיו לאיך שהייתי פעם, מה השתנה בי..וכו'..
אני קצת מעתיקה מנעה ואצטט מהארי פוטר משהו שהאגריד אמר:
"מה שיבוא יבוא וכשיבוא לא תהיה ברירה אלא להתמודד עם זה".
אין לי מה להגיד יותר חוץ משכשמסתכלים אחורה, קדימה ואופילו לצדדים
רואים עולם מוכר אבל שונה ממה שכ"כ התרגלתנו לחיות בו
אל תפחדו מפדיחות ומלעשות דברים שונים זה בעצם מה שיוצר לנו את התקופה הזאתי שבחיים לא תחזור שוב.
התקופה שנועדה להישאר כנוסטלגיה של דברים שהעזנו לעשות ובגלל שכשנהיה "מבוגרים" אז יעצרו אותנו מלעשות שוב בעתיד...
.came a time when every star falls brought you to tears again
תצחקו תצחקו XD
חח כולנו השתננו מאז...
P=
(שמתם לב שתמיד אני זאת שיוצאת זומבית!? כבר תמונה שנייה מהטיול השנתי שאני זומבית!!!)
עריכה 17.6.08:
עשיתי ברשימות רשימה שקוראים לה-
-Sex Idols -
מוזמנים להציץ! חח P=
וגם בכלליות שיניתי עיצוב שקצת תוקע לי תמחשב אבל לא נורא..
אני אתגבר.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
- MoR :) -