::::I'M NoT OK::::

חזרת פתאום,
הנה אתה בבית.
תן לי רק דקה לנשום
באת לי כל כך, כל כך פתאום.

היה לי קשה,
אני לא מתלוננת
כי אני יודעת ש...
גם לך היה ודאי לא קל.

אם, אם רק,
ורק אם תרצה,
נמשיך פה גם מחר
לא נתנצל

תראה כעת זה לא חשוב
תן לי דקה להתרגל אליך שוב...

אתה לא יודע מה זה.. אתה אנוכי... אתה אחר... שונה ממני.. אתה עוד תבין.. אתה מגזים.. אני שונאת אותך.... אבל אלא סתם מילים שחשבתי שיעזרו

אבל הם לא מחליפות את זה... את הדמעות את התמונה שלך בראש.....

היתרגלתי... וזאת טעות.. היתרגלתי אלייך.... אבל זה רק מצידי.... והיום הזה הגיע.. הלכת קצת יותר רחוק ממני... היתרחקת יותר...

החלל הזה שאיש לא יימלא.. שלא ייתמלא שיישאר כצלקת של ימי הנעורים....

ואתה יודע על זה.. וקורא את זה ולא מבין מה נפל עליי- אתה....

כמו מלאך שטני... שנותן לי להרגיש כמו מלכה.. ובאותו זמן כמו זבל...

ואני כמו בובה מתאימה את עצמי אלייך.... אתה לא רואה את זה....

אני כבר ויתרתי,.. אותך.. אני לא צריכה יותר... זה יהיה מזויף...

לראות אותך.. יכאיב לי... לדבר ... ישרוף את ליבי...

רק תבין... "בשבילי- יהיה טוב".. זוכר?

ואתה עונה לי "כן בטח"

ואני אומרת לך "אל תדאג... ייסתדר" ואנחנו שותקים....

ואני עוטפת אותך כמו את הדבר היקר בחיים.... ואתה מיתרחק וחוזר.. שוב...

ועברה כבר שנה...

שהשאירה המון צלקות על הלב... ולא רק שם....

שגרמה לי לאבד הכל ולזכות בזה בחזרה...

שבה לימדת אותי להיתבגר.. להבין דברים.. אינך יודע אפילו איך... אבל אתה מרגיש ("היתבגרת"-ואני מחייכת )

וניסית לדבר איתי ואני בוכה ... כי אתה לא תבין ואינך מבין למה... ולא יודע...ו...

עכשיו זה יעבור .. לאט .. כמו כאב שנימשך וצורב עמוק בפנים... לא תיהיה לידי.. להשפיל או לאהוב...

תימצא אחרת שתיהיה טובה ממני.. כי זה כל מה שאתה ראוי לו.. מישהי שתוכל להחזיק מעמד ולא תישבר לאט לאט

.... מישהי משם... אתה מבין...

אני לא יכולה לכעוס יותר או לצחוק.. להיתאכזב או לאהוב.... כי עברה שנה.. ואזל לי הכח.....