צ'ן היתה בת 11 כשאדם זר התקשר אליה, טען שהוא בן 17, וכל מה שהוא רצה ממנה זה לדבר על מין. הוא הגיע אליה באמצעות הטלפון שפרסמה ב"מעריב לנוער".
אני קוראת בבלוג הזה כבר חודש, ואת מה שהיה לפני שהתחלתי לקרוא גם קראתי. נושא ההטרדה המינית ממש סיקרן אותי ועניין אותי יותר מתמיד, ונכנס לחיי יותר מתמיד. כל הזמן הייתי בודקת אם יש עידכון, חיפשתי עוד סיפורים דרך בלוגים שמצאתי בטבעות של הטרדה מינית, חרשתי על כל הקישורים בצדדים, הכל. הופתעתי כל כך מכמה שהעניין חמור. הרבה דברים היו נראים לי מוזרים - איזה מוזר זה שבנות אשכרה שוכחות שהן הוטרדו ונזכרות אחרי כמה שנים, וכו'. היה לי קשה לעכל. בעבודה לבי"ס שהייתה צריכה להבחר על איזשהו נושא ולמצוא כתבות עליו עשיתי על הטרדה מינית, ואפילו נתתי הפניה לבלוג הזה. אפילו שאלתי את אמא שלי, כאילו בהקשר לעבודה של בי"ס אם היא הוטרדה והיא התחילה לספר לי כל מיני סיפורים שהזכירו לי אחרים שנמצאים פה בבלוג ("רציתי לצאת מהאולם שבו שמעתי הרצאה והשומר ביקש ממני נשיקה ואם אני לא נותנת לו נשיקה הוא לא ייתן לי לעבור, אז נתתי כי פחדתי" וכו').
ואז לפני כמה ימים פורסם פה סיפורה של תמר. הסיפור שלה כלל כמה קטעים, כאשר אחד מהם היה: "בהיותי בת 14 התקשר אלי יום אחד גבר זר, שמצא את מספר הטפון שלי במדור "קחתן" במעריב לנוער, והציע לי לעבוד בתור מלכת הסאדו שלו: "הייתי רוצה שתשפילי אותי תמורת 300 ש"ח" הוא הספיק להגיד לי, לפני שניתקתי בבהלה את הטלפון". ואז חשבתי לעצמי, יא, איזה טעות לפרסם את הפלאפון במעריב לנוער. כמו שאני פעם פרסמתי, כן אז כשהייתי בת 11.
פרסמתי מודעה באחד המדורים של מעריב לנוער, שם כתבתי שאני רוצה להתכתב עם מישהי, ידידה להתכתבויות (הייתי נורא בקטע של התכתבויות אז), ולא ממש ידעתי איך זה עובד - בטופס שבו אמורים למלא את הפרטים חשבתי שאני ממלאת הכל והם מצנזרים ולוקחים רק את הכתובת. אבל מילאתי את הפלאפון והטלפון ושניהם פורסמו. ואז לאט לאט נזכרתי. נזכרתי איך יומיים לאחר פרסום המודעה התקשר אליי ע', שהיה אז בן 17 (ואני הייתי בת 11. עכשיו אני עוד מעט בת 15 דרך אגב). אני זוכרת בדיוק בדיוק בדיוק איך ישנתי שנת צהריים, ואמא שלי העירה אותי עם המשפט "צ'ן, איזה בחור פה בטלפון רוצה לדבר איתך..." עם חיוך שובב. ואני נורא התרגשתי, לא הבנתי מי זה יכול להיות, ואז עניתי.
והוא הסביר מאיפה לו אותי, ואז דיברנו איזה שעה וחצי, היה ממש נחמד. חוץ מכשהוא רצה לרדת על המדור במעריב לנוער שעוסק במיניות או משהו כזה. הוא ציטט איזה מכתב שילד שלח "האם אפשר לאונן יותר מדי?" והתחיל להגיד כמה זה מצחיק המדור הטיפשי הזה, ורצה שאני אעלה כתבה ונצחק עליה. לא רציתי אבל היה לי לא נעים, אז צחקתי. באותה שיחה, השיחה הראשונה שלנו, איכשהו זה הגיע לזה שהוא אמר לי "מה, את מבינה בסקס?" ואמרתי "כן, בטח" כי באמת הבנתי, והוא אמר לי אז תתארי סקס. ואני זוכרת שתוך בושה גדולה התחלתי לתאר וצחקקתי ואמרתי "נו חח תבין לבד..." והוא היה מאוד רציני והתעקש שאמשיך. והמשכתי ותיארתי הכל. ולכל שאלה שלו עניתי במבוכה, ולבסוף אני חושבת שבאמת תיארתי לו את כל מה שאני יודעת. וזה ממש הבהיל אותי. אז מהר מאוד אמרתי שאני צריכה לסיים וניתקתי. דיברנו עוד פעמיים בערך בטלפון, אולי יותר, בחיי שאני לא זוכרת. פעם אחת הוא ביקש להתייעץ איתי על משהו, והתייעץ איתי, אני לא זוכרת מה זה היה. ואז עוד פעם. והתחלתי להרגיש שהוא סתם ניצל אותי שאני אייעץ לו.
ואז פעם אחת ביום שישי נסענו המשפחה למושב איפה שהמשפחה המורחבת שלי גרה, כמו שאנחנו נוהגים לעשות הרבה. אני זוכרת ששם דיברתי עם בת דודה שלי על ע' ושאני רוצה להפגש איתו, ו"אני לא מבינה למה אמא לא מסכימה שיואו היא כזו פרימיטיבית, אוף למה נדפקתי עם אמא כזו ע' הוא בסדר גמור, מה לא?". כשחזרנו כל המשפחה שלי באוטו מסבתא שלי, הוא התקשר אליי ושאל אם אני לבד. אמרתי שלא, אני באוטו עם כל המשפחה. הוא אמר לי שהוא רוצה לספר לי משהו דחוף ולהתייעץ איתי, ושאני אתקשר אליו כשאני מגיעה.
כשהגעתי הביתה התקשרתי אליו, והוא סיפר לי: "שמעי, אתמול ישנה פה איזה חברה של אחותי, שכל הזמן רמזה לי רמיזות. ואז היום בבוקר היא התקלחה אצלנו, וקראה לי, ואחותי ישנה בחדר - היא לא ידעה. אז הלכתי אליה והיא ביקשה שאני אסבן אותה. והיא הייתה ערומה, במקלחת. אז היססתי, ו... סיבנתי אותה..." ואז שאלתי אם קרה משהו ביניהם אני חושבת, כי איכשהו הוא התחיל לספר לי איך "הכנסתי את הזין שלי לטוסיק שלה, והזדיינו." אחרי כמה שניות טענתי שאני צריכה לנתק וניתקתי. מאותו רגע הייתי נורא מבוהלת. לא הבנתי מה הוא רוצה ממני, אני סה"כ בת 11 וזה כל כך הבהיל אותי הסיפור הזה. הייתי כזו תמימונת כזו.
לא הפסקתי לחשוב על זה במשך כמה ימים (אגב לא סיפרתי לאף בנאדם שאני מכירה על ע' חוץ משני ההורים שלי ששאלו מי זה הבחור הזה שמתקשר אלי, ולבת דודה שלי). ואז באתי לאמא ואמרתי לה שאני לא רוצה לדבר איתו יותר כי הוא כל הזמן רק רוצה להתייעץ איתי והוא מספר לי דברים שמפחידים אותי. היא דרשה לדעת אילו דברים אבל מעולם לא הסכמתי להגיד לה (עד עצם היום הזה), והיא אמרה לי פשוט שבפעם הבאה שהוא מתקשר להגיד לו שאני לא רוצה לדבר איתו יותר.
ואז הוא התקשר, ופתח במילים "צ'ן, אני צריך להתייעץ איתך על משהו." ואני עניתי "ע', אל תתקשר לפה יותר בבקשה." ונורא פחדתי מה תהיה התגובה שלו, כל כך פחדתי, אבל הוא רק ענה "טוב, ביי" ולא הבנתי!! בדיעבד אני מבינה שהוא ידע שמתישהו אני אקלוט מה הוא עושה במהלך השיחה, למרות שבכלל לא קלטתי את זה אלא סתם פחדתי אבל לא משנה.
אחרי שלושה חודשים שמחים (וואו, כל כך שמחתי להפטר ממנו, זו הייתה ה-הקלה הכי גדולה בחיים שלי) בלעדיו, פתאום הוא התקשר. אני זוכרת איך יצאתי לחצר לדבר איתו, לא רציתי בבית שלא ישמעו. והוא אמר "צ'ן, אני ממש חייב להתייעץ איתך." - "אני לא מבינה, אמרתי לך לא להתקשר לפה יותר!" - "נו, אבל למה?!" -"ככה." פחדתי להגיד, לא יודעת למה. ושוב: "נו למה?!" -"לא רוצה להגיד, פשוט אל תתקשר לפה יותר!!!" -טוב, ביי".
מאז הוא באמת לא התקשר יותר בחיים. מכל הסיפור הזה תמיד זכרתי רק שהיה אותו והוא תיאר לי איך הם הזדיינו ושפחדתי ממנו אז ניתקתי קשר ואז הוא התקשר שוב ושוב אמרתי לו שלא יתקשר. אבל פתאום התחלתי להזכר בעוד פרטים. בזה שרציתי לפגוש אותו - מה שכל כך מפחיד אותי עכשיו. בשיחה שבה הוא ביקש ממני לתאר איך מקיימים יחסי מין. בדיעבד הבנתי פתאום שהוא בטח אונן במהלך השיחות או אחריהן או מה שלא יהיה, שאולי הוא גם היה גדול יותר מ-17. המון דברים פתאום הבנתי, ומול הסיפור של תמר שהיה על הצג נותרתי פעורת פה. לא האמנתי שאשכרה שכחתי את זה. הבטחתי לעצמי שברגע שיתפנה לי זמן אני אפרסם את זה, והנה עכשיו פיניתי לי זמן לכתוב את כל זה.
מה שמוזר הוא שכל מהלך הקריאה שלי את הבלוג והכל, חשבתי לי 'וואי, אני בת מזל שלא קרה לי שום דבר כזה' ולגמרי חשבתי לי על איך זה להיות במקום של מישהי שהוטרדה, איך זה מרגיש. וכמו שהזכרתי בהתחלה, לא הבנתי את הבנות האלו ששכחו שהן הוטרדו, שהדחיקו את זה ואשכרה שכחו, והנה זה קרה לי. באמת הדחקתי את זה. שנאתי את עצמי על השיחות איתו, לגמרי הדחקתי את זה ולא רציתי לחשוב על זה, עליו. הלוואי והוא לא היה עושה את זה, זה כל כך פגע בי. :(
תודה, צ'ן. גם לי זה קורה לא מעט פעמים, כשאני קוראת את הסיפורים. אולי זה בריא להדחיק, לא יודעת. אני מקווה שלא תסחבי את נטל הפגיעה כל חייך. זה גם הזכיר לי את תגובתה של על הסף לפוסט הזה: "משהו שחוזר כל כך הרבה פעמים בסיפורים על פדופילים: הם מבקשים עזרה מהילדה הקטנה, והילדה עוזרת. אולי היא נזכרת בסיפור ההוא על חנה’לה ושמלת השבת שזכתה בכוכבים נפלאים תמורת העזרה לזקן. הפדופילים בונים על טוב הלב של הבנות, על הנכונות האנושית לעזור לאחרים". לא משווה חלילה בין הסיפורים, אבל משהו בדינמיקה.
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
