סטודנטית ממורמרת מהבלוגיה השכנה תיארה איך זה מרגיש בדיוק כשגבר לוטש מבטים לחזה שלך.
הטרדה מינית זה גם בעיניים
אתמול נסעתי באוטובוס להתלמדות הראשונה שלי בעבודה. לא היה מקום, אז עמדתי באמצע. זה היה אוטובוס אקורדיון כזה, שבאמצע יש לו עיגול ובסיבובים מתכווץ מעט. לבשתי גופיה לא חושפנית שלא חושפת חריץ של שום דבר, וחצאית שעוברת את הברך. ממולי עמד אדם, גילו היה כבן 40-50. במשך כל נסיעתנו באוטובוס,שערכה כ-40 דקות, הוא פשוט לא הפסיק לנעוץ מבטים בחזה שלי, פשוט לנעוץ.
גם כשהישרתי מבט אל תוך עיניו הוא לא התבלבל, הסתכל אליי שנייה לעיניים וחזר לחזה. כל כך רציתי להגיד משהו, אולי תגידו שאני מגזימה, אפילו להכניס לו סטירה!!!!!!! אבל זה באמת הציק לי, הרגשתי מלוכלכת הרגשתי שאני רוצה לבכות!!!! שמעתי מוזיקה, הסתכלתי על דברים אחרים, שיניתי עמידה... עד שבסוף פשוט הלכתי לעמוד במקום אחר.
למה זה צריך להיות ככה? כזה מגעיל... לא שזה תירוץ, אבל לא התלבשתי בפרובוקטיביות,
לא היה לי מבט מזמין, שום דבר.
רק בצהריים, כשהייתי עם א` שלי, האהוב שלי שאני כל כך מעריכה כי הוא שונה מכל גבר שהכרתי - כזה רגיש, מקסים, חם ואוהב, נזכרתי בסיטואציה. וכשסיפרתי לו אותה, הבנתי כמה רע הרגשתי, כמה חשופה, וזה העביר בי עוד יותר צמרמורת. א` הבין אותי 
, ואמר שזה באמת נורא, אישה צריכה לעבור כל כך הרבה. זה פשוט לא פייר 
.
ולכל הגברים שקוראים, דעו לכם שזה לא מחמיא – (אם חלילה חשבתם) - זה יותר מבחיל... 
הטרדה מינית – גרסת הבמאי/ כרמל ויסמן
מחשבות טורדניות/ איריס יער אדלבאום
הסטודנטית הממורמרת מסכמת:
היי,
רציתי להודות על כל התגובות האוהדות.
רציתי רק לציין לאור קריאת כמה מהתגובות, שלא שפטתי את כלל הגברים ואינני מכלילה אותם. אם תקראו את התגובות לאותו פוסט אצלי בבלוג תמצאו כמה גברים מעודדים ומבינים, ואיינני חושבות שכל הגברים סוטים-שובניסטים וכו’. יש ויש, ותודה לאל על כך (על הנורמלים לפחות).
לסיפורים (אנא ציינו ניק):
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
