אלמוגיה

היה לנו ערב אחד של צבעים כל קבוצה קיבלה צבע אנחנו קיבלנו את הצבע הכחול והיו לנו כמה משימות...היה ממש ממש ממש כיף למרות שהפסדנו.

ערב לפני זה עבדתי על התלב"ס של עד 4 בבוקר!!!!!!!!!וואו זה היה קשה אבל הצלחתי זה היה ממש ממש שונה להעביר מול מצלמה זה ממש לא אותו דבר הפעולה הייתה בסדר אבל אני צריכה לעבוד על נ"ס הקתימבה שלי...

אז נחזור לאותו אחרי הפעילות עם הצבעים הייתי צריכה לעבוד על קבלת השבת האלטרנטיבית ומי שעבד איתי היה אליעד.

זה היה ממש קשה עבדנו עד חמש בבוקר (יותר נכון אני עבדתי)ולא מצנו כלום(הוא ממש ממש קשה אין פלא שכולם שונאים אותו ומשום מה אני מרגישה כל כך רע כשאני אומרת את זה)אז כולנו היינו ממש עייפים והחלטנו לוותר על אחת הפעולות ובזמן הזה נמשיך.ביום הזה כל הזמן איבדתי את הקול הרגשתי ממש ממש רע אבל זה עוד כלום למה שבא אחר-כך.

היה את הערב הורי ולא אמא שלי ההורים של תפוז וההורים של שירה בנו אז שמנו על עצמנו שלטים (ילדים לאימוץ נא להחזיר עד חמש וחצי)וככה עלינו היה ממש ממש כיף ומצחיק.

אחר כך כינסו את כולנו והוציאו רק את סניף ראשון אף אחד לא הבין למה,אחת הבנות יצאה והיא אמרה שהיא ראתה את כל סניף ראשון בוכה כולנו הבנו שקרה משהו שכניראה מישהו מת.

וכן אבא של אחד מהחניכים נפטר מהתקף לב ,זה היה ממש ממש קשה לכולם כולם בכו עם כולם וניחמו את כולם (אני ממש ממש בכיתי כי זה הזכיר לי את הרגע שלי סיפרו)ישבתי עם טל ועם עדי דיברו ואיתם ממש התקרבתי...יש שם פשוט אנשים מקסימים אני באמת לא חשבתי שאני יוכל לאהוב ככה אנשים בזמן כל כך קצר.

בגלל כל מה שקרה לא הסכמתי להעביר את הפעולה הרגשתי שאני ממש לא מסוגלת,ואז החלטתי לדבר עם חונן שיוותר על הפעולה וסיפרתי לו והוא שיכנע אותי להמשיך למרות הכל.

היה קשה להעביר את הפעולה,איבדתי את הקול כמה דקות לפני,לא היה לי הכי כוח רצון להעביר וגם זה קשה להעביר פעולה כשעשרים מתוך חמישים חניכים בוכים אבל התגברנו על זה והמשכנו ליום שבת.

זה היה ממש ממש כיף כולנו היתפללנו שרנו ואכלנו ביחד ממש התחברנו.

אני פשוט אדלג ליום ההולדת שלי...יום לפני נפגשנו עם הבריטים וואו הם היו ממש ממש סנובים,כולנו חיכינו שהם ילכו כבר..

בערב כולנו הקמנו מדורה וטל עדי יצחק מיכל ואופיר שמרו שאני לא אלך ועד השעה 12 הם צעקו לי יום הולדת שמח הם חיבקו אותי ושרו לי היה ממש ממש כיף,מאי נתנה לי את המתנה שלה והדבר היחייד שהפריע לי זה שנטשה לא באה אלי אני הייתי צריכה ללכת אליה היא הייתה עם אמיר.

וביום ההולדת שלי היה טיול שטח היה בסדר קיבלתי הודעת "אהבה" מאבא שלי:יום אחד את תמותי" והתגובה שלי כמובן הייתה:"את זה אני יודעת אבל אתה תמות קודם"...וואי הרגשתי ממש ממש טוב אחרי זה.

המסיבת סיום הייתה בסדר לא ממש מה שציפיתי אבל זה לא נורא יום אחרי זה כולנו נפרדנו והלכנו לסוכנות היהודית ממש התרגשתי לקבל את התעודה.

חזרנו הבייתה וכשחזרתי התגובה הראשונה של אמא שלי הייתה:"אה..את כאן?" וזה כל כך איכזב אותי כי זה לא מה שציפיתי.

אתמול הכלתי לצמרת היה כנס שדרות (אין לי מושג למה קראו לזה ככה כי זה היה על אלכוהול)עשינו לפני סבב מה נישמע וקשת ממש ממש ממש עיצבנה אותי היא התייחסה אלי כמו אל מפגרת מיום ליום אני םשוט שונאת אותה.

אחרי זה הלכנמו להופעות היה ממש מגניב וחזרנו כולנו הבייתה בדרך הייתה לי עוד שיחה עם אופיר על נושא שממש מפחיד אותי הוא נתן לי עצות אבל האמת אני ממש ממש מפחדת לקיים אותם אני פשוט מקווה שהכל לא נכון.

היום היה ממש ממש מוזר אמא שלי התייחסה אלי ממש ממש טוב...אני עוד יתרגל..(אני מקווה שזה ימשיך ככה).