הכנה: אני=גמישי
לא מאמין שעברתי את זה,טיול שנתי של קפואירה
הגענו בצהריים לגבעת חביבה, היו כל כך הרבה צופים,רקדניות סטפס ורוסים באזור, היה קפוא[ירה] לאללה!. ארגנו את החדרים שלנו וסידרנו את הדברים. לא עבר הרבה זמן וכבר יצאנו לשיעור בדשא- אקרובטיקה. מי שמכיר אותי בטח כבר יודע שנהנתי מהשיעור כי אני חובב מאוד את הנושא (: (עשינו הרבה תרגילים סטייל קרקס, מגניב).
השעה הייתה 18:00 ויצאנו לאכול קצת בשטחי גבעות חביבה (קרוב לשומקום-זה בארץ לעולם לא) לא היה קשה במיוחד. כל הקבוצות הגיעו והתקבצנו לאכול, כשחזרנו מהארוחה השעה הייתה 18:47 וחצי. הביאו לנו אוכל- כמה מלאווחים ומקרוני וחביתה וקוטג' ושוקולד.זללתי כמו מטורף ולהפתעתי ושמחתי הוא הביא קופסת סיגריות. כל כך שמחתי לעשן את זה, זה היה כזה אלוהי באותו רגע. אנשים, תלמדו להעריך שאחטה וכניראה תלמדו את זה רק כשממש תזדקקו לזה והכוונה לא שתגידו "יואו אני מת מסרטן".
בסיום הארוחה המדריכים יצאו בהודעה מפתיעה, "עוד שעה אימון קפואירה", עשיתי כמיטב יכולתי להרשים את המדריכים החתיכים שלי תוך כדי האימון, למרות שלא יצא מזה כלום בסוף. אחרי האימון נתנו לנו שעה הפסקה ואז קטע גיבוש אל תוך הלילה שבמהלכו יצאתי המלך של "חבילה עוברת" (קינקי חיחי) פירוט למשועממים (צבוע בסגול, כדי שתדעו על מה לדלג)
המשימה הראשונה של חבילה עוברת: תן את החבילה למי שעומד עם רגל ב90 מעלות הכי הרבה זמן, ניצחתי למרות שהמתמודדים טענו שרימיתי "גמישי עשה יותר מ90 מעלות!"
משימה 2: לא זוכר אותה, אבל ילד אחד קיבל את החבילה שלי
משימה 3: תן את החבילה למי שעומד מולך, שזה בעצם אני!
משימה 4:תן את החבילה לזה עם השם משפחה הכי ארוך, החבילה נשארה אצלי
משימה 5: תן את החבילה לזה עם הגרביים הכי מוזרות, הייתי יחף ונתתי את החבילה למי שהיה לו על הגרביים "כפרה עליך"
משימה 6: תן את החבילה למי שיש את השעון הכי יקר, אני הייתי היחיד עם שעון
משימה 7: תן לזה עם העיניים הכי כחולות' הבטתי עמוק אל תוך עיניו של אהובי, בסוף שמתי לב שהן לא כחולות.
משימה 8: תן את החבילה לזה שעושה הכי הרבה סיבובים על הראש, כמובן שהחבילה נשארה אצלי, והרצפה מלאת עיתונים, והחבילה נהיית קטע מרגע לרגע אבל אז מגיעה משימה 9:
משימה 9: תן למי שיש את הבדיחה הכי מצחיקה, נכשלתי ולא זכיתי בפרס ביכי1
המשכו את דרכינו לאימון, שנדחה בגלל שלאף אחד לא היה כח, אז ראינו סירטונים בקפואירה, רק שהמורה במקרה התבלבל בין הדיסקים ובמקרה היה דיסק של "גמישי חוגג יום הולדת בקפואירה וכולם מפילים אותו" שהוקרן בפני עשרות אנשים.
השעה: 1 בלילה, סיימנו לעשות קפואירה להיום, אפשר התחיל עם המדריך של הצופים סוף כל סוף, הוא לא כ"כ זרם איתי, ניחא.
אחרי שעה וחצי (2 וחצי בלילה) 3 מורים של קפואירה רצים לדשא עושים סלטות ותוך כדי צועקים "אימון לפני שינה!!!!" (לכו תבינו,בדיחות של מורים).
סידרנו את כל המצעים ואת הדברים למחר, קצת עמידה בלוח זמנים והלכנו לישון. לא נדרמתי עד 5 וחצי,לא יכלתי להפסיק לחשוב עליו. דמיינתי אותו לובש חולצה קצרה+ארוכה+ארוכה+ארוכה+ז'קט פליז ענקי של צבא מאחותי+כפפות+מחממי אוזניים+כובע צמר+גרביונים וכל זה מתחת לשק שינה. ועדיין לא נרדמתי. איכשהו הצלחתי להירדם לחצי שעה. ההשקמה הייתה ב8. לא היה הרבה זמן להתארגן ולפתוח את העיינים, כבר רצים לאכול. כולם בקושי ערים וכבר אימון קפואירה נוסף, הפסקה, אימון נוסף, הפסקה אימון נוסף והביתה!,
נשמע פשוט? לא עם הנהג הלא חברמן שלנו שעשה דרך חזרה ב2 וחצי שעות במקום שעה, נכנס כל הזמן לכפרים ערבים בטענה שזה מהיר יותר, במקום לעצור בתחנה שלנו עשה 3 סיבובים שלמים מסביב לסביונים ובטח היו עוד דברים בזמן שישנתי.
היה פוסט ארוך, מצטער על זה אבל בתכלס אף אחד לא חייב לקרוא מי שרוצה יקרא ומי שלא לא.
העדכון הזה מילא את כל הזמן של עדכנתי (: (טוב נו, הוא לא)
ולא ידעתי שיש בצפר! ישנתי >< 14 שעות! (למרות שהיום נוי עקפה אותי, אבל היא לא קשורה לפוסט הזה כבר)
סוף סוף חוזרים יש בזה צד עצוב וצד שמח...אבל טוב שחוזרים לשגרה אני חושב.
אוהב אתכם (:
-גלעדזונה-
זכויות שמורות לנוי
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
