לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מחילת הדרקון Dragon's Lair


Where the dragon flies, no man shall stand

כינוי:  דרקונית67

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2010    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

היום יום הולדת או "אוי כמה זמן לא כתבתי כאן..."


כן אז היום יום ההולדת שלי.  23 למאי כמו כל שנה.
ילדת מלחמת ששת הימים למי שמתעקש לדעת את כל הפרטים הנילווים.
ולפתע שמתי לב שמספר הקטעים שכתבתי בין התאריך הנ''ל בשנה שעברה להיום- בטל בשישים לעומת כמות הדברים שקרו לי.
כנראה שעדיין יש לי מעצורים בכל מה שקשור לחשיפות. גם אם הן של דברים טובים.
מבטיחה לעדכן- היו כמה דברים ממש פ33ות לגבות (החליפו כבר את המונח הזה? אני מדור ה"סבבה").

אז מה נשתנה היום הולדת הזה?
לא מספיק.
עצוב לי שההורים שלי לא באו לאחל לי מזל טוב. הם התקשרו אבל זה קל מידי.
לראות אותי זה החלק שקשה להם.
עצוב לי שעל אף כל השיחות, הטיפולים, הרגילים והאלטרנטיביים, הדיונים בטלפון, במייל ובכתב,
הניתוחים הפסיכולוגים והאסטרולוגיים, הוצאת הקארמה הרעה (לא עבד...) שינוי דפוסי חשיבה (בתהליך...)
ושאר ירקות-
עדיין אכפת וכואב לי שתמיד יש מישהו מלפני, ומצדדי ואני היא העומדת בפינה.
שהמחלה עדיין כאן. חיה ובועטת.
ואפילו קיבלתי עדכון במייל כמתנת יום הולדת - הדו''ח השנתי ה-18 של האירגון של IFOPA; בשלושה חלקים.
שיהיה יותר קל להבין שאין התקדמות. אין תרופה. אין שינוי.
והיו עוד כמה אירועים שהעיבו על שמי חיי הלא-זוהרים ממילא.
ופ' עדיין עצובה. אפילו עוגת קרם קפה עם גבינה לא עוזרת להפיג את הצער שלה.
וזה אומר שזה עמוק מאוד. אבל ככה זה בחיים.

אז איפה התחלנו? אה כן. ביום הולדת שלי.
סתם עוד יום שבת אחד. שיעבור כבר, לפני שיפלו השמיים על ראשנו.
ותודה למי שכן זוכר.




נכתב על ידי דרקונית67 , 23/5/2009 15:31   בקטגוריות על עצמי, שחרור קיטור, אהבה ויחסים  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שצה ב-29/6/2009 10:12
 



פְּנים ופָּנים


אני פוגשת אותם במקומות הכי לא  צפויים.

במרחבי הסייברספייס החשופים.

בין אתרי צילום שאהובים עלי כל כך.

בבלוגים מלאי משמעות.

במקרה, דרך משחק תפקידים

וירטואלי.

בקורס שבעצם בכלל לא הייתי אמורה

להשתתף בו.

כי הוא מיועד לחולי ה-מחלה.

ואני- אין לי את ה-מחלה.

יש לי רק מחלה.

קטנה כזו. עם שם

קצר.

שלא אשכח.

איך קוראים לי.

סליחה. לה.

למחלה.

 

אנשים. חברים.

לפעמים עם פנים מוכרות

מתוך תמונות חטופות.

ולפעמים

זרים, אבל קרובים.

מוכָּרים.

מעידן אחר.

מגלגול אחר.

אבל עדיין

חברים.

 

ולפעמים היאוש נעשה קצת

יותר קל.

בעזרתם.

לפעמים.                     

 

 

                                        

                

 ותודה לחבר שיש לו היום יום הולדת.

                                                   

נכתב על ידי דרקונית67 , 20/3/2009 00:36   בקטגוריות על עצמי, צילום, אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדרקונית67 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דרקונית67 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)