חיים שכאלו†כל אחד והשמיל שלו† |
| 11/2009
שמחה בעבודה עכשיו, דיי מוזר שכל הזמן הזה שחיכיתי שהיא תמצא עבודה ועכשיו שהיא בעבודה אני רק חושב מה לעשות בשבילה כשהיא תגיע חזרה, איך לגרום לה לחייך אחרי זה.
מוזר...אני אפילו מתגעגע, הרגשה כאילו היא יצאה עם חברות ואני לא יודע מתי היא חוזרת, לכו תדעו...אולי איזה מאצ'ומן מתחיל איתה בזה הרגע?
אולי איזה אישה צפונבונית מעצבנת שואלת אותה שאלות מעצבנות והיא לא יודעת אם לזרוק אליה לבנה או סתם לבעוט לה בפנים, אולי אני צריך להיות שם כדי לעזור לה להחליט את ההחלטה הנכונה?
או שלא?
עליי לשחרר?
לתת לה לצאת לעולם האכזר והלא רווחי הזה?
לנשים הזקנות שלא יודעות לבחור כבר כלום, לגברים המסוקסים שהיא תראה כל הזמן ואולי, אולי היא לא תעמוד בפיתוי פעם אחת?
אין מצב, ברור שאני בוטח בה אבל דברים לפעמים קורים.
שמחה אני מתגעגע!
חסר לי פתאום הרגע הזה שאני חוזר הבייתה אחרי יום לא משו בעבודה ושמחה ישר קופצת עליי עם כל נשיותה, שאני נכנס הבייתה ואני יודע שהיא בבית מחכה לי, לגבר שלה.
טוב נו...."עוף גוזל" איך שאריק איינשטיין אומר או אמר, או במקרה שלה, עופי תרנגולת(:
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
