זוכרת, יודעת רושמת.

כל כך הרבה השתנה מהפעם האחרונה שהייתי פה.

אני כל כך השתנתי..

עברתי דברים, דברים שחיזקו אותי מבחינה נפשית...

עכשיו אני יכולה להתגבר על דברים שלא חשבתי שאני בחיים אפילו אעבור.

ולא שלא יתחילו להתרוצץ לכם בראש אלפי תסריטים..

אני רק אגיד שזה לא נורא בסדר גודל של מוות או אונס..

אבל בשבילי זה היה בום.

התבגרתי, איבדתי עוד טיפת תום שהייתה בי.

אבל אני לא מתחרטת אפילו לא לרגע על מה שהיה, על הכאב, הצער, הבכי ועל הפגיעה.

כי זה מה שהביא אותי לגלות בעצמי דברים שלא ידעתי שקיימים..

לאהוב את עצמי מכיוון קצת אחר.

אולי זה פוסט מעורפל, כי אני לא חושבת שאני יכולה פשוט לבוא ולכתוב מה היה,

גם כי זה יקח לי שנים וגם כי אני לא בטוחה שאני כל כך רוצה..

בכל אופן, היה נחמד לחזור לגיחה קצרה,

שמיים.