כיף לי, תאכלס.
בשישי אני עצבנית ולחוצה ולישי ואני יושבים במגרש חניה ליד התלם, לא כזה קרוב אבל לא רחוק, ואני בעיקר מסתכלת על הענף הקטן שאני ממוללת ביד. "קיצר ישרוטה, לא אמין שהיית בלחץ כל השבוע ולא דיברת איתי. את אחד האנשים שאני הכי סומך עליהם כאן, שלא איכזבו, יכול להיות כי אנחנו ביומיום לא כזה ביחד. קיצר אבל כשהגעת אז ראיתי שיש בנו משהודומה.
ואי זוכר את השיחת פינצטה שלנו
לא אבל כדאי לך וזה
כולם מרגישים חרא אז אם אתה יכול תנצל
ושמעי לפעמים אני בבאסה וממכר להשאר בתוך זה אבל אז אני גורם לעצמי לעשות משהו וואני רואה שאני נהנה הרב יותר מאשר אם הייתי מוותר ונשאר בבאסה
כן אני יודעת שזה ככה
אל תראי אותי בתור הזה עם המשפטי חוכמה
ידיד שלי ואני קוראיםלזה השרת החכם
והיום ליד הכיתות הוא אומר ישבתי וציירתי בגן הבוטני ושמעתי סייקובסקי יש לו טראקים אדירים
אלה אמרה לי היום "את מצחיקה אותי ממש." ואנחנו מדברות על קשח "תשמעי יש לך פוטנציאל אדיר" והיה לי כיף לשמוע.
אני מסתכלת עלייך בתור בחורה שתעשה עוד דברים משמעותיים בחיים שלה ותתרום, ואני שואלת את עצמי איך לא באת לכתוב את האמנה אבל את רוצה לבוא לשנה ב'.
לא ידעתי שזה פקטור
תשאלי את עצמך אם זה מתאים לך, כי זה בעיקר הדברים שעושים שם.
האמת שזה לא, אבל קשה לי להתמודד עם העובדה הזאת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
