אוקי אז.. חופש ממ =\ =] =) D=
אני לא יודעת עם אני צריכה לשמוח כ''כ כאילו מצב אחד ברור
שיר באהה
וחופששש סוף סוף
ריקודיםםם
ומצד שניי..
לראות אותו כל יוםם .. למרות שכבר כזה די דיברנו על
מה שמפריע לי אבל הוא עושה דווקא וממשיך
לא דעת אולי בסוף ניסתדר
ו.. מצד אחרר לא לרראותת אותו כל החופש
מצד אחד זה טוב לשכוח ממנו מצד שני
זה די מבאס
שיהיה
חופש וזה מה שחשוב
אני החלטתי שלא יעזור לי הדיכי נכון לא כ''כ טוב
אבל אי איפשר להיות ככה לנצח ... עד שזה יפטר צריך לנסות למצוא דרך
לפטור את זה
ואני החלטתי פשוטט
להתחיל להשקיעע עכשיו רק בזה
לא איכפתת לייי
זה פשוט תיהיה המטרה שלי ואומרים שעם רוצים משו מאוד מצליחים בא
אוקי אז זה התחיל מלשכנע אותו סמינר כל החופש...
כל יום 4 שעות ריקוד 1 ממ כע כע ואחרי זה אימונים (בביתיי ) ושיעורים פרטיים
אני חושבת שזה יעזור ויקדם אותנו
בכל אופן אני מעדיפה לנסת לעשות משו מאשר להיות בדיכי ולחשובב שזה יבוא מצעמו
כי לחזור הוא לא יחזור
מישו אחר לא יגיע לפחות בינתיים וגם עם יגיע
הוא לא ירצה עם אני לא יהיה מספיק טובה
וזהוו אני יוותר על בגדים, חברים , יציאות ממ אולי כע אבל מעט , מסיבות,
והכל בשביל זה אני מרגישהה שאני ממש רוצה את זהה לא רק כדי לראות לו שהוא טועה גם בשביל עצמי
זה יעשה לי טוב זה יעסיק אותי ואני לא יחשוב על שאר הדברים הלא טובים
שקורים שפה לא נזכיר אותם
כי זה לייק ניסיון לפוסט אופטימיי ...
זה כ''כ טיפשי שכל פוסט דיכאוני שלי הופך לפוסט אופטימי אבל
זה הכי טוב לחשוב
ככה אני לא אוהבת להיות בדיכאון
אוקי חםירות חפירות הוצאתי את זההה .. עכשיו אני משוחררת
ו...עוד משו קטנטן
שירר תודהה את לא מבינה כמה את חסרה ליי ממש אבל ו...
השיחה שלנו רק הוכיחה לי את זה יותר ויותרר
עוד יומיים בבעזרת ה'' ...ברוךךךך ה' :):)
שיגיעוו כברררר
ואתת... אני כ''כ מתגעגעת אלייך לימים של פעםם שהיינו ביחדדד
לאן נעלמת ליי ... ו היום הרגשתי את זה יותר מתמיד
פוסט אופטימי :) אופטימי זה טוב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
