| 11/2007
Damn with these thoughts
המחשבות הורגות אותי. חוסר ההחלטיות הזו בקשר לעתידי!
פעם הייתי בטוח, נעול על המטרה, כשבראש רק חששות מכישלון, והצער במידה וזה יקרה.
היום הכל מאחורי, צלחתי את הדרך הזאת. אמנם אני דבק במטרה, אך היא נעשת למטושטשת, לא ברורה... מתרחקת.
אני לא בטוח במטרתי, ואולי זה לגיטימי לאדם במצב.. בגילי..
משא כבד מדי לאדם במימדיי... אבל זה הזמן להחליט, אין הרבה זמן להתמהמה...
אני באמת רוצה את זה? את כל הלחץ, התשישות וההתמדה הקשה, ויחד עם זאת יוקרה ותהילה?
או שעליי לעזוב הכל וללכת בדרכי הרוב, לאופציה יותר ברורה, פחות קשה...?
ללב קשה להחליט... כבר הרבה זמן..
ככל ששעון החול לאיטו נגמר, משקל ההחלטה גבר..
מנגד, קברתי עצמי בעבודה ואיבדתי את תחושת הזמן, ויחד עם זה עוד הרבה דברים...
אין לי מושג למתרחש מסביבי.. אני מדאיג את עצמי מאוד.. ואני מצטער על הרבה דברים שקרו..
אוכל את עצמי בפנים, חושב איך לתקן הכל..
אני צריך להוריד הילוך, לחזור לתלם, לקרב אליי שוב את כל אשר הרחקתי..
לעזאזל, הזמן כנראה יסדר הכל, לא?
שחר
| |
החודש הקודם (9/2007) |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
