בימים האחרונים, לאחר שאבו מאזן פנה לאו"ם וביקש הכרה בפלסטין כמדינה משקיפה, ישראל החליטה מצידה "לאשר" בנייה בשטח E1 שממזרח

לירושלים (בין מעלה אדומים לבירה) ועוד כמה אלפי יח"ד באזורים אחרים.

מיד קמו חכמים דוגמת צרפת, ארה"ב ושלל אוייבים ערבים - וגם כמובן האוייב השמאלני - וזעקו שישראל תוקעת סכין בגב לנשיא האמריקאי,

שישראל הורגת את תהליך השלום שממילא כבר מחובר למכונת הנשמה, ושכעת זה דרכו האחרונה של תהליך השלום :-)

אז אני יכול להרגיע את כל הזועקים לשמיים, את כל הבוכים והבוגדים חסרי המצפון, ולומר להם שלדעתי "אישור" הבנייה אינו אלא שפן שמוציאה הממשלה

של פחדניהו. הרי כולנו יודעים שהאישור הוא רק נדבך אחד קטן מאוד בדרך ארוכה מסורבלת ומפותלת של ביורוקרטיה  שמצריכה עוד אישורים כאלה ואחרים של ועדות תיכנון וכיוב'.

זאת גם לא הפעם הראשונה שהממשלה מחליטה לקדם לכאורה את הבנייה בשטח הנתון במחלוקת (רגע, כל השטחים נתונים במחלוקת!).

כשנתניהו נכנע ללחץ האמריקאי והקפיא את הבנייה בהתנחלויות לזמן של כמעט שנה, לא היה תהליך שלום ולמעשה התגובה של אבו מאזן היא ההליכה

לאו"ם. למי שלא זוכר, גם לפני שנה היה נסיון למהלך דומה.

היום עדיין אין בנייה, ולא ישבו עם ישראל למשא ומתן סביב שולחן הדיונים.

חיכינו מספיק זמן, אז הגיע הזמן לבנות!