האנס התורן (בגדר חשוד עדיין) - נתן אשל, ראש לשכת רה"מ המכהן נתניהו. כרגע חוקרים: מי עמד עם נר והסתכל כשאשל דפק את הפקידה מהמשרד הסמוך ומוכן להעיד כעת?! אה רגע, ראיתי דיווח שבעצם עכשיו מסתמכים על עדויות שמיעה?! מישהו שמע גניחות מהמשרד הסמוך?!

האמת, אני לא מופתע. בכל יום שאנחנו שומעים שבכירים בצמרת המדינה זיינו איזו פקידה, חיוך מופיע לי על הפנים.

חיוך של השלמה\מבוכה\ציניות. אין מילה אחת שתוכל לתאר במדוייק את מה שאני חושב באותו רגע.

הנה עוד אחד בצמרת שהולך למצוא את עצמו לפחות מודח, ולכל היותר - כאסיר בתא של קצב.

בא לי להקיא מעצם כל פרשיות הזיונים האלה במשרדי הממשלה.

חיים רמון.

הנשיא האנס קצב.

אורי בר לב (קצין המשטרה הבכיר)

רק תפתחו גוגל, תראו כמה פרשיות שונות ומשונות יש בנושא!!

מיסים שרק עולים ועולים, מחירים מרקיעי שחקים. ובנתיים הטייקונים ובכירי המדינה עם חיוך מאוזן לאוזן מזיינים, מטרידים ולא מבזבזים רגע אחד מיותר - תוך שהם מסתכלים על תלוש המשכורת שלהם ההולך ותופח.

הרי אנחנו מממנים להם את זה!

לפני זמן מה התחלתי לעבוד בחברת הייטק בתל אביב. זה היה ממש בשיא הדיון הציבורי על עסקת שליט. בעד? נגד? כמה אסירים?

יום בהיר אחד, כשהיה עוד חמים ונעים בחוץ, אני נוסע ברכבת לתל אביב וקורא באתר רוטר.נט, שהוא אגב אחד מאתרי החדשות הטובים בארץ, על כך שעסקת שליט סגורה ותוך יומיים תצא על כך הודעה רשמית ומסודרת.

זה היה הניצוץ לתחילת הסערה. כל אחד בעבודה במדינת תל אביב, שיושבת לה בבועה בשם "מנותקת מהמציאות", התנגד בתקיפות לעסקה.

"אתה יודע כמה פיגועים יהיו?!"

"מחר יתחילו להתאבד עלינו!"

"כל קסאם מעכשיו יהיה בגלל עסקת שליט!"

אני הייתי בעד עסקת שליט.

לא יעזור שום דבר. חייל חי זה ערך עליון שהיה שווה מאוד לעבוד בשבילו. למרות שאולמרט בעבר אמר "יש לנו קוים אדומים, לא אחצה אותם", 

נתניהו קיבל החלטה אסטרטגית להחזיר את שליט והוא עשה את זה לבסוף. אף אחד לא יודע אם העסקה הספציפית הזאת הייתה יותר טובה לישראל מאשר שסוכמה אך לא נחתמה בימי אולמרט, ותמיד יהיו אלה שיטענו לכאן או לכאן - אבל בשורה התחתונה החזירו את שליט כמעט מהעולם הבא. 

להחזיר חייל חי מהשבי זאת מטרה קדושה. קל להם, למושפעים מהדמגוגיה, לדבר - זה לא הבן שלהם.

פה עוד אני אגיד ככה בשוליים, שהייתי מאוד מופתע שאירגון מרצחים, מחבלים, חיות אדם אכזרי כמו חמאס הצליח לשמור על שליט במשך חמש וחצי שנים במצב יחסית סביר (אם לא להגיד טוב).

כל אלה שהיו בעלי החזון האפל והאלים של פיגועים ומחבלים ברחובות הערים התבדו והמציאות שונה לגמרי. ייתכן שאותם מחבלים ששוחררו אכן מנסים לבצע פיגועים, אבל על מערכת הביטחון שלנו אפשר לסמוך. חוץ מאשר ההתראה היומית בדרום וההסלמות הזמניות - כל זה היה עוד לפני עסקת שליט - שום דבר לא השתנה. לא לטובה ולא לרעה!

אחרי 3 שנים שעברו מהר (את היום שבו הפסקתי לכתוב אני זוכר טוב, כאילו זה היה אתמול), החלטתי לחזור לכתוב כאן.

יש לי הרבה מה להגיד ועל מה לדבר.

הסיבה שהפסקתי לכתוב היא אישית מדי והיא לא תיחשף.

מרגיש כמו אחרי תקופת צינון של קצין בכיר שאסור לו להכנס לפוליטיקה מיד אחרי סיום תפקידו.