לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

הכל חדש ונוצץ


אין לי הרבה מה לומר אבל אני לא סותמת את הפה
Avatarכינוי:  היפהפיה הנרדמת@

בת: 68





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2021    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2021

לא יודעת מה לעשות


עדיין שקט. להוציא ברכה לחנוכה מיותרת. הכעס שלי גדול מאוד. לא יודעת אם מוגזם. לא. הוא לא מוגזם. היתה לנו הזדמנות פנטסטית להיות יחד בחול. הוא ניצל את חול למטרות אחרות. הוא ללא ספק נהנה. לא יודעת באיזו מידה וזה גם לא משנה. ככל שאני חושבת על הנושא אני כועסת יותר. הוא אמר שאני מדמיינת. נכון. דמיינתי. דמיינתי שהוא הלך אליה לעשות מסז׳. כאבה לו היד. דמיינתי שאחרי המסאז׳ הוא נשאר שם. היא היתה גרה בבית של הזמרת שקומתו התחתונה היתה חדר חזרות. אחרי המסז׳ הוא ירד איתה לחדר חזרות וערך שם מסיבה. ניגן שר רקד. היו שם הרבה אנשים שהיו קודם אצל הזמרת בחזרה. כולם רקדו שרו השתוללו. זה בדמיון. המציאות היא 1:1. במציאות הוא רקד עם איזו בחורה אחכ עם הזמרת די באדישות הייתי אומרת ואחכ תאדאם הוא פנה אליה במאור עיניים ורקד איתה את ריקוד הכלולות שלהם. כשנודע לי על המסיבה אמרתי שאני מאוד כועסת. אם יש מסיבה ואני לא שם ואנחנו חברים מן הראוי שיסמס לי על כך. הוא אמר שאני מדמיינת ואין לי שליטה על עצמי והוא הזמין מסאז וזה לא עזר לו והיד ממשיכה לכאוב לו. אלא סרטון הוידאו שהגיע אלי לא נתן שום מקום לספק. הוא שיקר במצח נחושה. לא יכולה לסלוח על זה. מצטערת. חשבתי שהברכה לחנוכה תקל. היא לא הקלה. להיפך. ועוד 3 ימים המחותנת לו עושה בר מצווה לנכד שלה בביתו. מה אני עושה אני לא יודעת

 

 

נכתב על ידי היפהפיה הנרדמת@ , 30/11/2021 17:13  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דפנה ב-6/12/2021 09:31
 



מה יהיה?


נחתתי לפני שבוע. מה? שבוע? ועדיין אני מרגישה עייפות מרובה. עם זאת מתחיל הפרק המשעמם. זה שמלווה אותי כל הזמן. נו, אז מה עושים היום? בחול ידעתי. צריך לתקן את כל מה שמציק. אלא שעדיין אין לי כוח. גם התקרית עם הבחור מעיבה. הלוואי שלא היתה קורית. הלוואי שהיינו כמו בתחילת הטיול. אבל זה קרה. בהתחלה הוא ניסה לחזור. אמרתי לו שאני מאוד מאוכזבת ממנו. הוא שוב טען שאני מדמיינת. לא אני לא מדמיינת. אולי הוא לא זוכר אבל אני לא מדמיינת. לא יודעת מה יהיה. בינתיים שקט מהכיוון שלו. לא יודעת כמה זמן זה ימשך. אולי דקה אולי לנצח. אני עוד לא יודעת מה אני רוצה. אולי לא צריך לדעת. עכשיו שקט. מעיק קצת. לא יודעת אם יחזור זה לא יעיק יותר. אני לא יכולה לעבור לסדר היום לאחר מה שקרה....
נכתב על ידי היפהפיה הנרדמת@ , 25/11/2021 12:58  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מלחמת המינים


אט אט מתבהרת התמונה. הייתי בכיאוס. פעלתי ללא מחשבה תחילה אבל הכי נכון שאפשר. קצת קיצוני הייתי אומרת אבל במצב הזה אין קיצוני. 

נסענו שוב לחול והתביישתי. התביישתי כיוון שנסענו כבר לחול וזה היה סיוט. ועכשיו חזרתי על הסיוט. בן אדם (אני) לא לומד מההיסטוריה. נכון שאז העברנו אותה. השאלה למה נסעתי הפעם. אבל נסעתי ואני מתביישת. זכרנו יחד איך נגמרה הפעם הקודמת ונסינו להמנע מתקריות. היו לנו הנחיות ברורות למקרה ש אך כשהגענו לחול הכל קרס. הוא הרגיש לא נוח בחברתי. אבל שום דבר לא מנע ממנו מלהתחיל עם אחרות וכך היא כל הזמן הסתובבה סביבו. כשהתיישבתי לידו הוא קם ועבר לשבת לידה. לי הוא אמר את מדמיינת. בחמת זעם זרקתי עליו משהו. זה היה משפיל ברמות (אותו). הוא עכשיו מנסה להתרצות. כלב נשאר כלב. מצטערת שזה כתוב ברמזים. אולי יהיה לי אומץ והסיבה תתבהר. צ׳או. 

נכתב על ידי היפהפיה הנרדמת@ , 22/11/2021 07:21   בקטגוריות הוא  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

100,853
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , משפחתי וחיות אחרות , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להיפהפיה הנרדמת@ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על היפהפיה הנרדמת@ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2021 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)