הכל חדש ונוצץ

ערב שבועות. בערך. אני לא זוכרת מתי הייתי ככ מבואסת בערב שבועות. דווקא החג נחמד. ימים ארוכים. מזג אוויר נפלא 

אני זוכרת שלפני שנתיים חגגתי אצלו. חשבתי שזו תהיה מסורת. אבל לא. הוא חוגג לבד. כלומר הוא חוגג עם משפחתו אני אחגוג לבד

וזה רק מעיד על מגמה מסוימת. בדרך למטה. לאט לאט. אני כבר לא מעיזה לבקש. לא מעיזה לשאול. לא מעיזה כלום

אני לבד. כמו שכל החיים הייתי לבד... 

בואו נבדוק בבלוג. בשביל זה הוא קיים

יותר מאוחר. עכשיו אני הולכת למקהלה. כן היום

Ok 2006  הייתי מבואסת  כהוגן. אחותי גילתה את הבלוג הקודם ואני נחלתי מפלה קשה במאבק נגדה 

2007 אני נזכרת בסבתא שלי שמתה קצת לפני החג. אבל ברקע יש את יומולדת 80 של אבא שלי שלא הוזמנתי

2008 חזרתי מחופשה באילת. נחתי טוב שם

2009 נזכרתי איך חגגתי בילדות

2010 אמא הזמינה ואני סרבתי לבוא

2011 הייתי בתיקון ליל שבועות

2012 אין תיעוד

2013 שוב נזכרת