לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

הכל חדש ונוצץ


אין לי הרבה מה לומר אבל אני לא סותמת את הפה
Avatarכינוי:  היפהפיה הנרדמת@

בת: 70





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2024    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2024

פסח


פסח. עדיין יאוש. שוב יאוש. לא יודעת למה. הכל כזה בקטנה הכל עלוב הכל לא באמת

אתמול היינו בבית מלון. אז מה לא בסדר? רציתי להיות עם משפחה. כולם היו עם משפחה חוץ ממני. עד כדי כך אני לא רצויה? עד כדי כך אני לא רצויה. שנה הבאה בחב״ד אם לא יהיה משהו יותר טוב. נשבר לי כבר מזה. נשבר לי מהכל. ייצור נע ונד ללא שורשים. לכולם יש משפחה. רק לי אין. כבר שנים. זהו.  

ורציתי לומר משהו על החטופים. זה יהיה לגמרי לא פופולארי. אני לא נחטפתי. הבנים שלי לא נחטפו. למה שלא אחגוג. בגלל שהם נחטפו? האם מישהו בכה או צייץ כאשר סוסון עבר את התאונה? האם מישהו מודע לאיזה סבל אנחנו עוברים? מישהו בוכה בשבילי? מישהו חושב על החיים העלובים אחרי התאונה? אז למה שאשתתף בסבל של מישהו אחר? כל הזמן וכל מקום חטופים חטופים חטופים חטופים חטופים. די! עברתם את הגבול. לו זה היה תורם במשהו לחזרתם ניחא. זה לא עושה כלום ורק מעיד על הצביעות בהשתתפות בסבלם. איכפת למישהו שאני מיואשת? לא. איכפת היה למישהו ממעלליה של אחותי? לא. אז יאללה מספיק

נכתב על ידי היפהפיה הנרדמת@ , 23/4/2024 10:39  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בלבול פסח


שוב אני מרגישה מוזר. כאילו העולם נשמט מתחת לרגלי. לכאורה הכל הסתדר. אולי זאת הסיבה. כאילו אין על מי או מה לקטר. באמת? או שלא שמעתי חדשות יום אחד. מכל מקום אני מבולבלת מהרגיל מבחינה פיזית גם לא בסדר. היום פסח. ליל הסדר. אולי אני מרגישה מתח מסוים. טוב. פוס. רצות לי המון מחשבות בראש

אתמול היינו אצל אלעד. wawa כבר לא זוכרת אותי. היא שמנה וכבדה. איבדתי אותה לתמיד. העיקר שהיא חיה ומתפקדת. אני אראה אותה הרבה. אני חושבת. אני עומדת להיות סבתא. שרק יעבור בשלום הכל. זה בהחלט שינוי שאני לא יודעת מה יהיה בו. כבר סיבה להרגיש מוזר. גם היה לי מוזר להיות אמא. זה לא פשוט. זה המון אחריות. להיות סבתא פחות אבל גם. אולי זה זה

והמצב טוב? חיילינו חזרו מעזה והחמאס שוב משתלט עליה. הם נהרגו לשוא. החטופים לא חזרו. אצלנו שקט. לכאורה. 

תכנית פינוי בינוי עברה עוד שלב. זה מבלבל אבל ממש. לא חתמתי עדיין. אבל אני לא יודעת כלום. נראה שמספיק סיבות יש לי להרגיש לא נוח ומבולבלת. טוב נעבור את הפסח הזה. נגיד חג שמח למי שצריך נעשה ליל סדר במלון נקי תרופות נעשה קניידלך אולי ינקו את החדר מדרגות צריך להתלבש בהתאם. מה זה בהתאם? בחול המועד ניסע לטייל. אולי. ננסה שוב את נחל ציפורי. ניסע לכנרת לים. זהו. חג שמח

נכתב על ידי היפהפיה הנרדמת@ , 22/4/2024 09:31  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עצבים


העצבים גברו עלי היום. אחת לכמה זמן אני משתגעת. וזה מה שקרה. החלטנו שהיום נוסעים לנחל ציפורי. אבל איפה זה? לא בעיה. יש וייז. אלא שהוייז היום לוקח אותי ללבנון ולגמרי לא מראה את המקום שאליו אני רוצה לנסוע. וכך נסעתי על עיוור. וכמובן הגעתי למקום אחר. באיזה שלב חזר הוייז והוביל אותי לדרך עפר. האוטו קיבל כמה מכות נאמנות והחלטתי שאני לא נוסעת לשם. נסעתי הביתה. בדרך עצרתי בתחנת דלק ששם היה איזה ערבי שאמר לי לנסוע לראס עלי. רשמתי בוייז ראס עלי והוא הביא אותי דרומה לכיוון יוקנעם. בשלב זה איבדתי את הסבלנות והטחתי בסוסון המסכן: אני יודעת למה בלבלת לי במוח עם ציפורי. זה כדי לא לנסוע לאלעד. רציתי לנסוע לאלעד ואתה המצאת תוכנית אחרת העיקר שלא אסע. חזרנו הביתה כועסים. מחר אני רוצה לנסוע לאלעד. מחר זה ברכבת. לא יודעת איזה תחנה. בספק אם הוא יסע. זהו. ככה זה שהעצבים גוברים עלי
נכתב על ידי היפהפיה הנרדמת@ , 20/4/2024 17:20  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

109,472
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , משפחתי וחיות אחרות , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להיפהפיה הנרדמת@ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על היפהפיה הנרדמת@ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)