באתי לבקר את אמא. היא נעשתה נחמדה בזמן האחרון. גם אחרי שהשלימה עם אחותי. אמנם היא כבר מדברת קצת אחרת, אחותי לא תעיף אותה משם, אין סיכוי, וזה היה ההסכם ביניהן. שאחותי קונה את הדירה, משפצת ואמא תגור שם עד הסוף. טוב, העיקר שהיא נחמדה, מזמינה אותי לליל הסדר, גמני בת שלה. אז יושבים מדברים בנחת, מתכננים את ליל הסדר, אמא הזמינה קייטרינג ואני אלך לקחת אותו, היא רק תכין מרק עם קניידלך ואני אבוא ללמוד אצלה איך מכינים קניידלך שלא צריך בעבורם פטיש. זה גם טוב ליד שלי להכין גולגלך. יופי טופי. היא אפילו מקשיבה לתלונות שלי על הבנים במיוחד על זה הקטן שלא רצה לחתום קבע ויתר על משכורת שמנה אבל לא על החלומות הגרנדיוזים שלו. אחותי לא תהיה. לא לא, היא הולכת לימימה כמו בשנה שעברה ולאמא אין חשק לנסוע שוב עד ימימה.
אלא שהזקנה לא ככ טובה בלשמור סוד. אחרי כמה משפטים היא אומרת לי: אני לא מחזיקה מאחותך. היא לא בסדר. העכבר הזה אני לא סובלת אותו. ואני לא יודעת מה יש לה. כל הזמן חברות חברות חברות חוצלארץ חוצלארץ חוצלארץ. לא יודעת מה יש לה. היא אף פעם לא בבית.
היא נוסעת לחוצלארץ? מתי?
בפסח
אה.
בגלל זה אני גם בת שלה. היא לא רוצה להשאר לבד בליל הסדר כאשר אחותי בחו"ל. אין הפתעות. אני שוב ברירת מחדל.
היא מתלוננת גם על הדייר שלה שכל הזמן רוצה כסף כי התקלקלו שם דברים. טוב ככה זה כשמשכירים דירה. צריך להיות בייבי סיטר של הדייר. זה לא רק לקבל שכר דירה וללכת לישון. אפרופו איפה הצ'קים? אמרת שהם אצלך, שאת לא מוסרת אותם לאחותי. אמרת שתראי לי אותם. היא מראה לי. 3100 שח לחודש. 1000 שח אני נותנת לך - היא אומרת. וכמה אחותי מקבלת? אני מקישה. היא עונה בגמגום 2000 . אני נותנת לה את החלק שלי.
אהה זו החלוקה שלה ל-3 1000 אני 1000 אחותי 1000 אמא. ואמא נותנת לאחותי את החלק שלה. אני 1/3 אחותי 2/3 . הבה נתחכמה לה... גם כשהדודה שלחה כסף אמא אמרה שהיא מחלקת את זה ל-3.
למה, אני לא מבינה למה היא עושה את זה. הרי אני מתלוננת כל הזמן שאין לי כסף. ולאחותי יש המון...
ממש לא בא לי לעשות אצלה את ליל הסדר...