הכל חדש ונוצץ

התקשרתי הפעם אני לדודה, שכחתי שבעצם היא העלתה את הבעיה, אבל אולי היא כבר יודעת משהו, אולי הם כבר התחילו לדבר

הדוד אמר שהם לא יודעים וזה עצוב שאני מחפשת את אמא אצלם.

אמרתי שחפשתי אותה בכל מקום אפילו במשטרה. במשטרה אמרו לי שזה בסדר אבל לא מסרו פרטים. וכי מה אני יודעת. אם אחותי מסרה להם שהכל בסדר אני יכולה לסמוך על זה? 

הוא אמר שהוא באמת לא מבין את זה. דבר כזה הוא לא ראה ולא שמע

כן גם אני לא ראיתי דבר כזה אמא עוברת ניתוח ואני לא יודעת מכלום, היא משתחררת אני לא יודעת לאן, אולי היא גרה אצל אחותי, אולי היא בבית אבות, אולי היא חלשה ולא יכולה לדבר, אולי היא כבר מהלכת כשורה אחרי הניתוח וכן יכולה לדבר. מי יודע. לא מספרים לי. אם אמא בקו הבריאות אז היא לא בסדר, אם אמא לא בקו הבריאות אז אחותי לא בסדר... בלשון המעטה

הוא אמר שאין לו זמן לדברים האלה הוא אדם זקן וגם הדודה והם גם לא הכי בריאים והפלא בשבחו של בן אחיו ואשתו שכל הזמן עוזרים להם לא בשביל ירושה. הם באמת אנשים נפלאים. אחכ סיפר שאחותי התקשרה לברך אותו ליום הולדתו ה-93 אבל הוא הרגיש שהוא בתיאטרון, היא ככ צבועה, היא מחפשת ירושה... אז הם כן מדברים. אז אולי הוא יכול להתקשר עם אחותי ולשאול איפה אמא... לא הוא לא יכול, היא אף פעם לא בבית אחותי... גמני התקשרתי אותו יום לברך אותו והוא אמר שהוא עסוק וצריך להכין אוכל והתחיל לצעוק כשהדודה התחילה לדבר על המשפחה. כמו אבא בזמנו. הדודה התקשרה אלי חזרה אחכ כשהוא לא היה בבית התנצלה משהו... אני מתחילה להבין למה הוא היה ככ לא נחמד אז....

אחכ הוא העביר לי את הדודה. היא אמרה שאכן אחותי התקשרה וכמעט לא דיברה. היא רצתה להגיד משהו. תמיד היא מבקשת מהם כסף. תמיד אין לה מה לאכול והפעם לא היה לה נעים. יש לה מה לאכול - אמרתי. יש לה כסף, היא עובדת, מקבלת שכר דירה, אמא נותנת לה 3000 שח לחודש מהדירה שהיא השכירה, יש לה כסף, כל הזמן יש לה כסף והיא בוכה שאין לה. כרגיל. מגיע לי חצי מזה. אמא לא צריכה לתת לאחותי את הכל. בגלל זה אנחנו לא מדברים. אחכ אמרה לי כרגיל: ולך יש כסף, לך יש ממה לחיות. לא דווקא אין לי אך לא נעים לי לבקש. רק אם נותנים לאחותי אני אדרוש שיתנו גם לי. בכל שיחה היא אומרת לי את זה. אחכ התחלתנו לדבר על הכסף ועל החשבונות שלהם כאן. שהרי אם אמא לא מנהלת אותם מי עושה את זה? אבא היה עושה את זה לפני שהוא מת . היה לו יפוי כוח, ואחרי שהוא מת אמא ניהלה את זה. היה לה יפוי כוח? לא . אז למי היה? וכשאמא נחלשה קצת מי ניהל את זה? אחותך. אמרה הדודה. היה לה יפוי כוח? לא . אז איך היא ניהלה? בסוף אמרה הדודה שבן האח הזה מנהל את הכל מגרמניה דרך פקס ואי מייל. אהה, ואני נזכרתי שהם ביקשו ממני לברר משהו. אז הסתדרתם, לבן האח יש יפוי כוח על החשבונות בארץ... אבל הבטחתם שהכסף הזה הוא שלנו. מה שבגרמניה יהיה שייך לבן האח ומה שבארץ יהיה שלי ושל אחותי. ועכשיו יש לו יפוי כוח על זה...

כן נראה שלכל אחד יש פה ייפוי כוח על כספים שאמורים להיות שלי בסופו של דבר

לאחותי יש ייפוי כוח על החשבונות של אמא

לבן אח יש ייפוי כוח על החשבונות של הדודים

מצד שני אני לא מטפלת בהם. באף אחד מהם

ואיפה אמא? אולי תתקשרי לברר, אחותי יודעת. אמרתי לה בסוף. היא לא בבית אף פעם. ענתה הדודה. נכון אבל יש לה סלולארי. הנדי. לא אני לא ארדוף אחריה אמרה הדודה...

ובקיצור כולם מוכרים אותי בשקל