הכל חדש ונוצץ

טוב , חוזרים לשיגרה סוף סוף אחרי 3 שבועות , 3 שבועות של שכרון חושים

אז מה היה לנו. היה המון ואני מקווה שלא שכחתי כמה דברים בדרך.

א. פסח

פסח נחוג השנה בשילוב עם יום הולדתו של סוסון במלון יערות הכרמל. היה נפלא. היינו שם 2 לילות 3 ימים וניצלנו כמעט את כל מה שיש להם להציע שם ויש הרבה. בריכה חיצונית בריכה פנימית מחוממת, דשאים,  נדנדות, מיטות שיזוף, ספא, גקוזי, חנות, מספרה, טיפולים סדנאות חדר כושר חמאם טורקי טיולים בסביבה. זו לי לא הפעם הראשונה שם והפעם זה היה הרבה יותר מוצלח. ליל הסדר עם חזן, אוכל נהדר, ארוחת שחיתות למחרת עם פילה ואנטריקוט חופשי. מופלא בעיני איך אפשר להכין אוכל ככ טוב כשר לפסח נוסח אשכנז, כלומר ללא אורז וקטניות. הכל ככ טעים וככ יפה. בין השאר עשיתי מסאז , סדנת מוזיקה שבה יצא לי לומר שסוסון זה כל מה שנותר כרגע מהמשפחה שלי בהישג יד, ובערב הופעה. לסיכום: נפלא. פשוט נפלא. יקר ושווה כל אגורה שחוקה.

ב. חוהמ פסח

מה שזכור לי זה צעדות . צעדת יוקנעם וצעדת יער עופר שהיתה אולי עוד לפני פסח וממנה נהניתי יותר בזכות כמה אטרקציות בדרך. כן, והיתה גם מימונה שזה יום הולדתו העברי של סוסון אבל אז התחלתי להרגיש שנשבר לי מחגים חגיגות וכל השאר.

ג. שבתות

ים, בריכה, מסעדה, כרגיל.

ד יום השואה

היו לי 2 הופעות ביום השואה. האחת במוזיאון טיקוטין והשניה באודיטוריום חיפה. כן אני צריכה להבדיל בין הופעות שאני צופה בהן לבין הופעות שאני משתתפת בהן. ביום השואה השתתפתי ב-2 הופעות. כמובן לא לשכוח את החזרות. מה שרואים על הבמה הוא תוצאה של הרבה עבודה. גם את ההופעות אהבתי.

ה. 30.4

בין כסה לעשור, בין יום השואה ליום הזכרון נכנס גם היום הזה. זהו יום אבל עבורי ויותר משמעותי בשבילי מיום השואה ויום הזיכרון גם יחד. רק שאני עדיין לא יודעת איך לציין אותו. השנה רק הורדתי פעילות. מכל הבחינות. טוב ורע.

ו. יום הזיכרון

ערב יום הזיכרון היינו בהופעה של תזמורת חיפה עם אמנים שונים שרים איינשטיין. פגשתי שם גם את אורנית. לא היה ככ נעים. יום הזיכרון עצמו נראה השנה מרוח מתמיד. חיכיתי כבר שהוא יגמר. נמאס לי לשמוע אלף פעם את אל מלא רחמים יזכור התקווה והנאומים שביניהם. גם מהשירים שאני אוהבת נשבר לי כבר. כל היום כל היום כל היום. די כבר. 

ז יום העצמאות

תודה לאל יום הזיכרון נגמר. ניסינו לראות את הזיקוקים היחידים בחיפה לא הצלחנו. היה בנשר. אפילו פעמיים. ההופעות בבמות השנה היו על הפנים. ליאור נרקיס, יניב הראל (זה שמו? עוד מזרחי אחד) דודו אהרון, שישלמו לי אני לא אלך לראות אותם. אני פרשתי לריקודי עם, סוסון פרש לקבוצת חברים שלו וחבל שהוא לא עושה את זה יותר. למחרת חגיגת עצמאות עם חברי המקהלה. לא על האש. אצל מישהו בבית כשכל אחד מביא ממיטב מטעמיו וחלק גם מביא ממיטב כשרונו המוזיקאלי בשירה וירטואוזית, בנגינה...

וזהו. נגמר חוזרים לשיגרה. אז איך היה באופן כללי? מגוון, מעניין, ועכשיו הגיע הזמן לקצת שקט