הכל חדש ונוצץ

אני נוסעת בדרך לכרמל עוברת על פני הבית של אמא, הבית החדש.

עצב יורד עלי למרות כל הסיפור מאחוריו

עד לא מזמן באתי לבקר שם. בית עם מעלית, דירה מסודרת מטופחת, דברים שעברו לשם מהבית הקודם, נתנו תחושה של בית, אמא מבשלת במטבח החדש שלה, זוכרת איך החניתי שם את הרכב, את הרכב שלי וגם את הרכב שהיא נתנה לי. היא שמחה עם הבית הזה. יש שם הכל יש שם בנק מרפאה דואר סופרמרקט ענק, בית קפה. מקום מצויין. אבל היא היתה בו ככ מעט זמן... עוד מעט שנה היא לא ואני לא מאמינה שהיא תחזור. הייתי באה לשם למרות כל הסיפור, מנסה להתעלם ממנו, קונה דברים, היינו גם יושבות בבית הקפה ההוא. וזהו. ככ קצר. 

עצוב לי כשאני עוברת שם. פשוט עצוב