הידיעות החדשות על סגירת ישרא שתקו אותי
האמת הן לא הפתיעו אותי. כבר הרבה זמן ישרא מקרטע. נשאר בחיים בזכות מאבק של החברה אבל כולנו ידענו שסופו קרב.
אני כרגיל לא התכוננתי. לא עשיתי גיבוי, לא עברתי לבלוג אחר.
די משמח אותי שהבלוג יעבור לארכיון הספריה הלאומית.
אני מתארת חתיכת חיים ועכשיו הם קבלו תפנית מסוימת שהסכסוך הוא רק ביני ואחותי והעורכת דין וגם הבן שלי שבזכותו פתחתי את הבלוג לא מביא לי הרבה נחת.
בהחלט אפשר לפתוח בלוג חדש.
בכל מקרה עד שנעלם מכאן אספר מה התחדש.
סוסון פוטר מהעבודה במסגרת צמצומים. הוא לא מרגיש רע במיוחד כיוון שיחד איתו פוטרו כל העובדים בעבודה שלו. פשוט חוסל ענף שלם. הוא קיבל מכתב המלצה.
בנושא אחותי יום שמח יום לא ככ.
גיליתי שלהורי היתה צוואה הדדית. זה בעצם היה ידוע לי מזמן אך לא ידעתי שיש לזה משמעות. צוואה הדדית אסור לשנות. כלומר אמי לא יכלה לשנות את הצוואה. מעניין שאף עורך דין לא אמר לי את זה. עכשיו אני צריכה למצוא את הצוואה הישנה של אמא. זה לא פשוט. הצוואה היתה בידי אמא אך חפציה נאספו והועברו למחסן. בידי אחותי כמובן. כמו כן כאמור הצוואה שונתה. אולי העורכת דין ששינתה את הצוואה ראתה אותה. אולי לא.
מצד שני אחותי הגישה ערעור למחוזי בעניין הסעיף ההוא.
וכמובן אי אפשר שלא לשמוח על החלטתו של טראמפ להכיר בירושלים כבירת ישראל