טוב החג האחרון בשנה עבר. יותר אין חגים למעט ט׳ וט״ו באב שזה לא נחשב.
בשבילי הוא התחיל ביום שלישי. לא בגלל שהוא באמת התחיל אלא שהרגשתי זוועה. היתה לי סחרחורת חשבתי שאני מתה
למחרת לא עשיתי כלום כלום כלום. בעצם כן עשיתי. את הקובה סלק ההוא. לא יודעת אם המרגש השפיע על אי הצלחתו או אי הצלחתו השפיעה על המרגש.
יום חמישי עבדתי למרות הכל. עם החולשה והסחרחורת. היה קצת יותר טוב. אחרי העבודה סוסון לקח אותי לנשר. פסטיבל שבועות. היה נחמד באופן מפתיע. במה מרכזית ובמות משניות שבכל אחת חציר. היה אפשר ללטף נחשים וחיות אחרות. על הבמה המרכזית הופעות של ילדי נשר לא שזה מעניין אותי אבל נחמד. לובשים לבן זרים על הראש טנא קלוע עם פירות - שבועות. נזכרתי בחגיגה של midsummer. די דומה. סוסון הזה. בכוח הוא מוציא אותי מהבית ואחכ אני מודה לו.
שבת הלכנו לים. רק אני וסוסון. היינו במתחם מסעדות חדש בחוף הכרמל. אכלנו במנדרין על החוף והיה מצויין. גם המיקום של המסעדה כזה קייצי, לא ממש על החוף אך לא רחוק ממנו. אוכל טוב, שמש נעימה, מה רע?
אתמול החג עצמו. שוב אני וסוסון. שתבינו אם אני עם סוסון אני הנהגת. ואני עדיין לא מרגישה ככ טוב. היינו ב-3 מקומות. חוות התבלינים של בית לחם הגלילית, דרך שביל החלב - גם בית לחם הגלילית. וטקס הבאת ביכורים בכפר יהושע. גם כן היה נחמד. אפילו שהיינו כבר בכל המקומות האלה. סוסון חלב פרה, והשקינו את העגלים, הראו לנו גם חליבה רובוטית ובסוף הכינו לנו שוקו וחמאה. משום מה הם הרבה יותר טעימים מהמוצרים האלה בסופר. הגם שהוציאו את השומן מהחלב השוקו יוצא מן הכלל.
אבל איפה חייזר? הוא נעלם ביום שישי ומאז נעלמו עקבותיו. לא שלא ידעתי איפה הוא. ידעתי גם ידעתי. אבל הוא אפילו לא טרח להתקשר. כלום. נאדא. כל החג דום שתיקה. לא שאל מה שלומי. כלום. לפני שנה הוא היה הנהג ונסענו למחלבת שוורצמן. השנה הוא נעלם. הוא גם לא הודיע שהוא יעדר ככ הרבה זמן ואת החג נעשה בלעדיו. אמרתי נתעלם ממנו. הוא כבר לא קיים אצלנו. נהנה בלעדיו. זה קשה אך אפשרי.
זהו. זה חג שבועות השנה. היה טוב ולא ככ טוב. לא הרגשתי ככ טוב וחייזר התעלם ממני לחלוטין. נתעלם ממנו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@