הכל חדש ונוצץ

לקראת פסח כל הציפורים חוזרות אל הקן

וכך יצא לי להפגש עם אחד מידידי שהיה איתי באמריקה הרחוקה

איזה יאוש... 

הוא התחיל לספר לי מה עבר עליו במשך השנים

איך הוא התחתן, איך הוא נפרד, איך היה תהליך הפרידה ואיך הוא היה נרדף

איך המשטרה ביקרה אותו, איך הוא הפסיד כסף, איך אשתו האיומה מתנהגת עם הילדים, איך הוא נפרד מחברים...

זה היה נורא. נורא לשמוע. כאילו הכל שחור. לא היתה פינה אחת נעימה בסיפורים שלו.

רציתי לתפוס את מטלטלי ולברוח הכי רחוק שאפשר אל העולם הנעים הזך והטהור שאני חיה בו.

כן, זו היתה ההרגשה. למרות שאני מקטרת פה הרבה עדיין לא הגעתי לבור התחתיות הזה שהוא הגיע אליו

כמה עמוק אפשר לרדת.

פתאום נכנסתי לעולם של תככים, לעולם של סמים, לעולם של פשעים, לעולם של חולי נפש, בגידות, ומה לא? עולם כה זר לי ומוזר. אפילו הפייסבוק נראה יותר נקי. גם אם יש לי בעיות בחיים אצלו זה פי שבעים ושבעה... וזאת האמריקה שאני ככ רוצה לחיות בה. פיכס.

עכשיו צריך לנער את האבק ולהמשיך להכין את הפסח

לא יודעת... סיפורים כאלו משביתים אותי לגמרי

היום בגרות במתימטיקה מועד ב׳

תשאלו מה הקשר שלי לזה, שהרי אני גדולה וילדי בוגרים

אענה שעד היום הייתי משגיחה בבחינות הבגרות

היום כבר לא. עשיתי את הניתוח ואני בבית

את הניתוח ביצע דר׳ כ׳ אחרי התלבטויות רבות שלי ושלו

בין השאר פניתי למומחים וכמובן קיטרתי קצת על הרופאה שעשתה לי את הניתוח ותיכף אסביר את הקשר בינה לבין הבגרויות.

היא באה מארהב. היא לא אמריקאית. היא ישראלית שמתגוררת שם עם בעלה וילדיה ומידי פעם עושה גיחה לכאן.

העניין הוא שכאשר היא הגיעה לכאן כולם חטפו אותה

נכון, היא ישראלית לא רוסיה, לא ערביה, היא משלנו והיא באה מארהב

סיבה טובה להפוך אותה לראש מחלקת כף יד ולהוריד ממעמדו את דר כ' שהיה ראש מחלקה לפניה

השאלה אם זו סיבה טובה ואם היא באמת רופאה טובה...

אז אני חושבת שלא, את הדברים האלה אמרתי למומחה והוא הנהן בראשו...

כן, היא באה מארהב ועושה דברים מוזרים כמו חבישת בלון, שלילת הפיזיותרפיה בטענה שזה  הורס, גם אמרו לי שהדרך בה היא רושמת דוחות אינה מובנת ואינה מקובלת...

ואז נזכרתי בבדידים. שיטה שהובאה מארהב לפני שנים רבות והוכחה כמוטעית ולא נכונה.

מארהב? מי משתמש בה בארהב? הבן שלי למד חשבון באמריקה כיתה א׳ ואני לא ראיתי שום בדידים. ארהב היא מדינה שמרנית. שיטות הלימוד בה מיושנות וטובות. הם לא עורכים ניסויים בבני אדם מה שעבד פעם עובד ויעבוד אז מאיפה הביאו את הבדידים האלה? לא ראיתי אותם בשום מקום. אולי איזה אמריקאי הזוי אחד המציא שיטה, הביא אותה לכאן וכאן תיכף קפצו ארהב ארהב ארהב. ואחרי שנים ראו שהשיטה הזאת גרמה לבעיות מתמשכות במתימטיקה וסוף סוף ירדו ממנה. וכך הרופאה שלי. זה שהיא באה מארהב עם שיטות מוזרות זה לא אומר שהיא רופאה טובה וכמובן זה לא אומר שהשיטות שלה נכונות. ארהב היא מדינה שמרנית. אני בטוחה שגם ברפואה לא משתמשים בשיטות יצירתיות. הם עובדים בשיטה קונבנציונלית שמרנית ואחראית. אני עברתי שם את מע' הרפואה לצערי. לא ראיתי שם שום יצירתיות ושום חדשנות שלא במקומם....

חבל שכאן כל הזמן מנסים לחדש, ואני חוזרת למערכת החינוך. הבגרויות של היום כלל לא נראות כמו פעם. גם התלמידים לא. פעם היו בחינות רק בכיתה יב. בחינה אחת בכל מקצוע. לא כמו היום שיש בחינות בי׳ יא יב וגם בגרויות חורף. פעם לא היו הקלות ולא תוספות זמן. תוספת זמן היתה רק בכדורגל.  היום יש תוספת זמן, התעלמות משגיאות כתיב, הקראת שאלון, כתיבת שאלון, בחינה בעפ, חברה מה זה? מי שלא מסוגל שלא ילמד. לא כולם חייבים להיות בבצפר ולא כולם חייבים להוציא תעודת בגרות. בבצפר בו אני שומרת יש 9 כיתות בכל שכבה. רק 2 כיתות מתוכן הן נורמאליות, בלי תוספת זמן, בלי הקלות, רק בכיתות האלה יש תלמידים אמיתיים. בשאר יש תלמידים בעייתיים מאוד, כאלה שבזמני היו הולכים לעבוד או ללמוד בבתי ספר מקצועיים ירודים. ולמה היום זה לא ככה. עכשיו מתפלאים למה החינוך שלנו נראה ככ גרוע... ולמה נדמה לי שאנחנו למדנו הרבה יותר...

ובהצלחה למי שניבחן היום, מי תחת אש מי לא.

איך שלא יהיה מה שלא יהיה תמיד אפשר יהיה למצוא אותך על שפת בריכה - אמרה עלי אחותי בימים טובים יותר.

וזה נכון. יש בזה משהו. הימים הם הימים הנוראים בחיי סוסון מאושפז בבית חולים שיקומי אני נמצאת איתו בבית חולים ומידי פעם מוצאת לעצמי זמן לטייל בסביבה. בית החולים נמצא בלב אחוזת דופונט המפוארת ואני מטיילת בגני האחוזה המרהיבים....

רציתי לצרף תמונות אך שוב הסורק עושה בעיות כמו בדרך לאוסטרליה. מקווה שהבעיה תפתר... עד אז אעלה תמונות מגוגל

כן ה 30.4 מתקרב ואיתו הזכרונות, תמונות ללא רצף שמתאגדות לסיפור על ציר הזמן

ואגב גם בריכה היתה שם  בסביבה. לא משהו אך מספיק טובה כדי להסיח את הדעת לשעה קלה

ואלה התמונות שלי