31.8 היום והיום יום עצוב. אני בחרתי שיהיה עצוב. יכולתי לבחור אחרת ולא לשמוע את רעשי הרקע המזמזמים.
הוא. הוא פרסם בפייסבוק את הקונצרט בבולגריה. הוא קיבל דווקא תגובות אוהדות מכמה אנשים. אני כבר לא יודעת כלום. מי איתו מי נגדו האם רוצים לחזור. אני אומרת שהוא שוב ושוב מתרפס אליהם. אבל מה אני יודעת. הנה רענן שכל הזמן היה נגדו תומך בו. גם אילנה וזיוה ונירה תומכות בו. אני לא. התמונה הזאת אני לא מופיעה בה. הייתי שם אבל ישבתי אחורה במקום לעמוד לאות מחאה. ברברה... ועוד חשבתי ללכת איתה. אני גם כן... אחרי שקיבלתי ממנו גט מוטב שאשכח ממנו. היה נגמר. עצוב לי. היה יכול להיות אחרת? לא חושבת. כדאי שאעלם ואשמור על כבודי.
אלעד. רבתי איתו אבל ממש. לא יודעת אם יש תוצאות למריבה הזאת. בסופו של דבר אני מוזמנת לאפרת בראש השנה. אז הפעלתי שרירים ועכשיו אני מרגישה רע.
יוסי. לא שומעים לא רואים. בסוף החודש הבא הוא עובר לבית אבות. תועלת ממנו לא אראה לעולם.
יכולתי ללכת לים או לנחל סעדיה אבל בסוף הלכנו לסירלוין. אין לי חשק לכלום. אולי במקומות האלה לא הייתי חושבת עליהם